לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רעש לבן

לפני 18 שנים. 11 בדצמבר 2005 בשעה 10:20

זה המחיר שהיא משלמת בכל פעם מחדש קצת לאבד את עצמה לדעת בכל פעם מחדש ללכת עוד צעד מעבר לקצה הצעד הקודם לקבל את גבריותו הפראית את הקריעה מבפנים למסור את נפשה תמורת אשליה של מגע תמורת מחיקת אותה אשליה תמורת האמונה שמגע גופו הגס חודר מבעד לגופה המתגסס אל נפשה הגוססת זה המחיר שהיא משלמת בכל פעם כפי שמשלמים המכורים האמיתיים אלה שמוכנים להפוך את גופם פנים אל חוץ למחוק את שכבות השנים והשומן לגלח את הרגש המיותר המעיק המכשיל להקרע עוד פעם אחת מבפנים עוד פעם אחת אחרונה ואז לא לחשוב לא להרגיש את התשוקה אל הפעם הבאה רק עוד פעם אחת לקרוע לצרוח ואז סוף סוף למות.

קלייר​(נשלטת) - המוות הקטן :)
הזדהתי עמוקות.
לפני 18 שנים
נמש - מדהים, חזק ונוגע עמוק.
תודה.
לפני 18 שנים
Eve - בדייוק ככה ...
אתה מצליח במעט שורות לבטא את עולם ומלואו .
תודה
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י