גליונות בד ריקים, לוחות חימר זנוחים
שכובים כאן לפני עכשיו, כפי שגופה היה
כל חמשת האופקים סבבו סביב נפשה
כפי שהארץ סובבת את השמש
ועכשיו האוויר שטעמתי ונשמתי פנה
כל מה שלימדתי אותה היה כל עולמה
וידעתי שהעניקה לי את כל כסותה
ועכשיו ידי המרות חוככות תחת עננים
של מה שהיה הכל
התמונות נשטפו בשחור אינסופי, בנצח קעקועים
אני הולך
מוקף בילדים משחקים
צחוקם פורח באוזני, אז מדוע אני קמל?
מחשבות מפותלות מסחררות אותי
אני מסתחרר, מסתחרר
כמה מהר יכולה השמש לשקוע מולי
ועכשיו ידי המרות מערסלות שברים
של מה שהיה הכל
התמונות נשטפו בשחור אינסופי, בנצח קעקועים
בקעקועים של כל מה שאני רואה, כל מה שאני, כל מה שאי פעם אהיה
אני יודע שיום אחד יהיו לך חיים נפלאים, אני יודע שתהיי כוכב מאיר
בשמיים של מישהו אחר, אבל מדוע
מדוע, מדוע לא בשמיים שלי?
(Pearl Jam)
לפני 18 שנים. 10 בדצמבר 2005 בשעה 9:11