לפני 18 שנים. 12 במאי 2006 בשעה 18:01
שורות של בתים, כולן מסתערות מולי
אני יכול להרגיש את ידיהן נוגעות בי
כל דבר למקומו
כל דבר יבלע שלם כשיגיע יומו
וידהה שוב, ידהה
המכונה הזו, היא לא תתקשר איתי
המחשבות האלו והמתח שבתוכי
להיות ילד של העולם, להתקמר
לפני שכולנו ניקבר
ונדהה שוב, נדהה
ביצים סדוקות, גוזלים מתים
זועקים את דרכם אל החיים
אני יכול לחוש במוות, לראות את מבטיו מנצנצים
כל דבר למקומו
כל דבר יבלע שלם כשיגיע יומו
וידהה שוב, ידהה
הטבע את נפשך באהבה...
הטבע את נפשך באהבה...
(Radiohead)