לפני 17 שנים. 30 ביוני 2007 בשעה 17:11
יש רגע קצר כזה כשנכנסים פתאום למסדרון - למשל מתוך חדר במלון - שבו עוצרים ומחסירים פעימה. מביטים ימינה ושמאלה, בנסיון למצוא מהר את היציאה. בכולם מסתתר הקלסטרופוב, שיעדיף דלת על פני כל חלון מואר אך סגור.
בחלומות שלי יש רק בית אחד - הבית בו גדלתי. כל בית אחר עדיין לא היה בית בשבילי. כל בית אחר היה רק אותו מסדרון, עם אותה עצירה של רגע בלב.
