לפני 17 שנים. 25 ביולי 2007 בשעה 1:35
הולך על העבר
ברגליים יחפות
נחתך ומדמם
מזכרונות,
שבורים לחתיכות...
הכל קורה כל כך מהר...
מהסוף להתחלה
ושום דבר אינו נמחק
ואין עוד זמן למחילה...
ואני...
כמו ילד
כמו גבר
כמו אבא
כמו כלום
לא מצליח למלא
את החלל החסום
ואפילו עכשיו
אחרי שנמחקת
בתוכי עוד קיים
לב שבור
שנצבט...