עץ הדומים עסוק

אני מאוד מאוד מאוד גאה בעצמי

אתמול נסעתי לבד ברכב לדאגנן
לראות את ההופעה של אחותי הקטנה בלאק רוזס

למי שמכיר אותי אפילו קצת ...יודע איזה אתגר זה בשבילי...

לא נהגתי לבד לשם כבר שנה ומשהו...

אבל סך הכל היה לילה שקט בלי הרבה תנועה....

והצלחתי לעשות את זה בסבבה.

כל כך רציתי לעשות את הנסיעה הזאת למרות כל הפחד המאבן כי היה חשוב לי להוכיח לעצמי שאני יכול...ולהתמודד עם הפחדים...

מאז שחתכתי מגוויני...למרות החלל בפנים...אני מרגיש נקי וחזק יותר...



אתמול במועדון היה חביב
היה לי עצוב לראות אותו כל כך ריק...
זכורים לי תקופות של ימי שלישי מלאים בכל המי ומי...

אז לכל בעלי הכרטיס חבר שלא עולה להם בכלל כניסה בשלישי...

תבואו
גם אם מוקדם
תפרסמו בבליינים שאתם מגיעים נאמר בשעה מוקדמת יותר ושכולם יבואו גם....
תנו למקום את הבוסט שהוא צריך בשביל להתרומם מחדש אחרי כל החרא שהוא עבר בזמן האחרון...

כי תכלס....
אני לא רוצה שיסגרו את המועדון בגלל חוסר שימוש...

אני גם באמת לא מבין למה לא מנצלים את כל האפשרויות האדירות שגלומות במקום הזה לעשות בוכטה של כסף....יש לי הרבה הצעות לעמוס בעניין...אולי מתישהו אני אשב איתו על זה...

בכל מקרה
היה נחמד לראות את הפרצופים המוכרים שכן הגיעו

תהום וונוס, פלאשי וקרן אור, ריינבו ודומיניקה שירז(שלומדת לאט לאט להצליף נכון),

וכמובן אחותי הקטנה בלאק רוזס שנתנה סשן מעולה עם סטיר (למרות שהיו רק חמש צופים זה עדיין היה מעולה אחותי) והאיש המגודל שלה דוויל אייז....שהוא האדם הראשון שהצליח לגרום לנעליי התעמלות ומכנס קצר להראות כמו דרס קוד(אולי כי יש לו עוד שרוול של קעקועים מעולים שמגיעים עד הנעל)

בקיצור
היה נחמד
וטוב שהיה
לא כל דבר חייב להיות פיצוץ ענקי שאין כמוהו...

לפעמים גם קצת טיפות זה כיף חיים
:)