אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עץ הדומים עסוק

חצי סוקרטס בפיתה.
לפני 16 שנים. 19 באוגוסט 2007 בשעה 15:21

לומר את המילה האחרונה..

זה תמיד הדחף של כולם.

גם שלי

כמה קשה זה לבחור להתנתק ולוותר על האגו.

ולא להגרר שוב.

למרות הרצון.

לדעת שאין תועלת עוד בלומר דבר

אבל הדחף מכרסם מפנים.


איפוק זו מעלה שנקנית בהרבה זיעה ותסכול.

אך בסופה שלווה.

aka BODYGUARD - נורא קל טאבי...

בשניה שהבנת שאתה נוקש על חומות בצורות ואת שלך
אמרת בצורה הכי טובה שאפשר-
בדיוק באותה שניה קח נשימה עמוקה והפרד..

חושב שזה היה בית ספר לכמה נמוך נושא שחשוב
בתפיסת העולם שלך,שלי ושל אחרים וטובים נלקח
למחוזות המילים שמבחינתי האישית היו מילים ריקות,
לאו דווקא כי אני מתנגד לדרכו של אחר אלא כי
בנושא שהוא טאבו אצלי איני יכול להתפשר.
ככה אני, אוהבים אותי או לא...
זה אני.

מקווה שדבריי תרמו לנשימה קלה יותר..
אגו לא קשור לכאן אבל ללא ספק הבנת את שם המשחק
ברמה של "למי יש גדול יותר"..
וצ'יטה הפליא בהצלפתו כשקבע מראש וטען ששלו הכי,
אבל הכי קטן...אם האנדוקטה לא הובנה שם הרי שזו
תעודת עניות להבנת הדברים הגדולים יותר..

אחר כך יקראו לנו בדלנים..

אחלה שבוע איש יקר..
לפני 16 שנים
ילדה מופרעת ורעה​(שולטת) -
רוב האדונים כאן בעלי אגו נפוח,
אגב...לפעמים בגלל האגו מפסידים.
אין חכם כבעל ניסיון.
לפני 16 שנים
aka BODYGUARD - באופן אישי לחלוטין לא מוצא את הקשר בין אדונים
לאגו נפוח,מופרעת...
אגו נפוח הוא תסמין חובק עולם.
לפני 16 שנים
BelGoat​(שולט) - השאלה היא האם הרצון להיות זה שחותם את השיחה
לא מתנגד אם זה שאתה לא יודע מה להגיד
לפני 16 שנים
צ'יטה​(שולט) - חחח
קח את זה בקלות טביאס ידידי, ממש בקלות
זה הרי רק משחק בכלל ;-)
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י