עץ הדומים עסוק

נכנסתי לאתר בשם מקושרים

מיועד בשביל להכיר חברים חדשים...

חיפשתי שם אנשים בני גילי באיזורי

גיליתי כמה

גיליתי גם

שאני נורא מתבייש

ליד כל אחד כמעט מכל האנשים באתר הזה בני גילי וגם שנתיים מתחתיי מופיע התואר סטודנט...

ובכלל..

אני מגלה כמה אני מפחד פתאום להכיר אנשים חדשים...במיוחד בני גילי....פחד ובושה...

כל הזמן התחושות הללו...

קשה לי עם זה שעוד מעט אני אהיה בן 25 ולא השגתי כלום בחיי...

ההתקדמות שאני עושה...היא התקדמות לקראת קו הזינוק...ולא אחריו...

כל מה שאני עושה עכשיו זה בשביל לחזור שוב לקו הזינוק עצמו...


ראיתי שם גם כמה אנשים שאני מכיר

שלמדו איתי יחד בתיכון

מעציב לראות איך כולם התקדמו.


אני יודע שאני לא אשם בזה.

אני יודע שנפגעתי וזה מצריך שיקום וזה מצריך את השנים האבודות הללו...

אבל הבושה קיימת...

איך מתגברים על זה..?


יש לי מן סיוט כזה שאני בפגישת מחזור של התיכון שלי...
כשאני יודע שכולם כבר עשו משהו עם עצמם ורק אני....