עץ הדומים עסוק

זהו נגמרה האזכרה.
מחר נעלה לקבר שלה.

אני מחכה שהאנשים האלו ילכו כבר
ואני אוכל לקבל קצת שקט...


מצחיק...כל היום מתנהל לו יחסית רגיל...
שוקעים באירגון וסידור החצר, להביא אוכל וכיסאות...

ואז..ברגע אחד...
אני רואה את המילים הקדיש בסידור..
ואני חוזר שלוש שנים אחורה.
היד רועדת קצת...ודמעות עולות לעיניים, אבל לא יורדות.

אני שמח שזה נגמר...
מחר בקבר תהיה לי יותר פרטיות, ואני אוכל להרגיש בלי הפרעה.