לפני 16 שנים. 25 במרץ 2008 בשעה 18:01
זהו
נגמרו היומיים הקשים.
הייתי בקבר היום.
קראתי קדיש, דיברתי עם אמא קצת אחרי שכולם הלכו, אני יודע שהיא הייתה מרוצה מאיך שדברים מתקדמים כיום.
כל שנה אני מגיע ורואה את המשפט שכתבתי בשבילה וחקקתי על המצבה.
"היא אשר מחזיקה בידה אהבה
וידה תמיד פתוחה בנתינה"
אני משתדל בעצמי לחיות לפי המשפט הזה ולהמשיך את המסורת שלה בהרבה דרכים.
עכשיו זה נגמר
חודש מרץ האיום מתסיים
ומגיע הזמן לאביב חדש
ולהרבה דברים טובים.
עוד מעט יום הולדת