סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עץ הדומים עסוק

חצי סוקרטס בפיתה.
לפני 16 שנים. 24 ביוני 2008 בשעה 10:44

למרות שהפוסט האחרון פורסם בתור צחוק.
יש בו גרעין גדול של אמת.
ואני מנסה להבין,
באמת מנסה להבין
בשביל מה הסאדיזים העצמי הזה שלי?
בשביל מה כל ההלקאה וההענשה העצמית הזו כל הזמן?
אני לא אוהב את התחושה,
אני לא אוהב את הכאב,
אבל בשורש כל התנהגות יש אלמנט חיובי...רווח כלשהו, אחרת ההתנהגות לא הייתה קיימת.

אז מה הרווח שלי מזה לעזזל...
למה למה למה...
ותשובות עוד אין.




להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י