עץ הדומים עסוק

יש משהו בנוסטלגיה שפשוט עושה לי את זה,
אולי כי אני יכול לעצב אותה על פי זכרונות ודמיונות של טוב בלבד
לנפות את כל המוץ הלא הכרחי של המציאות ואת רגבי האדמה שדבקו בסוליות אלו שהלכו על הקרקע של זמנים עברו.

ואני אוהב את זה במיוחד במוזיקה,
ויותר מזה
במיוחד כשאני מבשל.

שנסונים צרפתיים ומוזיקה של שנות הארבעים שמצליחה להיות רומנטית בצורה כל כך גברית ונשית בו זמנית ללא שום ממתיקים מלאכותיים, מאה אחוז דבש לב טהור from the birds and the bees

אולי זה כי המוזיקה הזו מעלה באפי תמיד ניחוחות של חלה זהובה שמסיימת להאפות בימי שישי של ילדותי.
אולי זה כי המוזיקה הזו מעלה בי את תחושת העומק וההתרגשות של לאחוז בפעם הראשונה ביד נערה.
אולי זה כי המוזיקה הזו גורמת לי להאט ולהרגיש קצת כמו בוגרט או פרד אסטר, לרצות לרקוד בזוג ולגנוב רגעים מתוקים במציאות המהירה מדי הזו שלנו.

אולי פשוט כי המוזיקה הזו מזכירה לי
את כל מה שאני לעולם לא ארצה לשכוח.

So kiss me once, then kiss me twice
Then kiss me once again.
It's been a long, long time.
Haven't felt like this, my dear
Since I can't remember when.
It's been a long, long time

הנה בינג קרוסבי בביצוע
http://www.musicremedy.com/audio/index.cfm?FuseAction=ShowAudioPlayer&AudioId=17654&Quality=6