ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עץ הדומים עסוק

חצי סוקרטס בפיתה.
לפני 16 שנים. 24 ביוני 2008 בשעה 21:16

אני ואת...

כמו ריקוד מסוגנן ומבוקר של חרבות מול גרזנאות קרה ואלימה
ורק בסוף
כשאנחנו מותשים מכדי להלחם
מותשים מכדי להתגונן
ההגנות יורדות
המסכות מוסרות
ואנחנו מלטפים אחד את הפצעים של השני.



כן....זה נשמע לי כמו מה שאנחנו עושים..


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י