לפני 16 שנים. 28 באוקטובר 2008 בשעה 23:47
לפעמים מפחידה אותי רמת האלימות שיש בתוכי,
הזעם הזה שמפעפע, ועוד יותר מזה, ההנאה הקרה והצלולה מהכאב.
ועכשיו כשאני צריך להתמודד עם זה פתאום על בסיס יום יומי, זה מפחיד אותי אפילו יותר.
אני לא רק האדם הנחמד והעדין שאתם מכירים.
ואיכשהו, אני לא חושב שהייתי באמת רוצה שמישהו יראה את הצד האחר שלי.