סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עץ הדומים עסוק

חצי סוקרטס בפיתה.
לפני 15 שנים. 25 בינואר 2009 בשעה 20:00

היום אומנם עוד לא נגמר בשבילי אבל אני חושש שאם אני אשאיר את כתיבת הבלוג ללילה אני כבר אשכח מזה.

אז הנה יומן האכילה להיום, פלוס מה שאני אמור לאכול בכמה שעות הבאות.

בוקר:
חטיף גרנולה(23 גרם)

צהריים:
קטנה-לא רציתי לאכול בשיקום את המנה המוקדמת שלי.
גדולה- חצי קערית מרק, מעט עוף מוקפץ, תפוחי אדמה, כוס אורז עם עדשים וסלט.

ערב
מעדן 3 אחוז, עם מעט קורנלפקס שש דגנים וגרנולה עם פירות יבשים.

יש לי עוד ארוחת ערב וארוחת לילה לאכול.
אבל אני לא יודע אם אני אוכל אותם או לא.
לא בא לי להכניס כלום לגוף מצד אחד ומצד שני אני פוחד שכל פירור שיכנס עכשיו יהיה התחלה של זלילה.

אני יודע שזה לא בריא
אני יודע שאני לא חושב נכון
אני פשוט לא מסוגל אחרת כרגע.

אגב, אני קורא את כל התגובות שאני מקבל פה, ואני מוקיר תודה לכולם, זה באמת מחמם לי את הלב.
רק רציתי לומר בנוסף, שלומר לי שאני לא מפלצת וכאלה...זה נחמד מצדכם, אבל זה לא אפקטיבי.
אני מעדיף שיקבלו ויאהבו אותי כמפלצת שאני כרגע מאשר שינסו לשכנע אותי שאני לא מה שאני.




Succubus​(אחרת) - ברור שזה לא אפקטיבי, אבל תגיד לי, אתה היית מסוגל לא לנסות?

איזה סוג של חטיף גרנולה אתה אוכל? אני עדיין בחיפוש אחר החטיפים המושלמים...
לפני 15 שנים
Tobias​(אחר) - אני דווקא אוכל את אנרג'י enjoy עם שוקולד ואגוזים.
נתנו לנו הוראה להתרחק מכל הדיאט.

זה טעים ולא הרבה קלוריות.
לפני 15 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - אוהבים אותך, טאבי.. }{
לפני 15 שנים
Tobias​(אחר) - כל הכבוד גם לך חתולונת
לפני 15 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - כבודדדדדד }{
לפני 15 שנים
יולי Yuli​(לא בעסק){טדי} - טוב, אם ככה אתה רוצה.

במסגרת התנאים שניתנו לי: אתה המפלצת האהובה עלי. בשיא הרצינות.
לפני 15 שנים
אחותופל - אוקיי, אז אתה מרגיש בזמן האחרון הכי מפלצתי ודפוק שיש. אתה כותב על עצמך בכנות וביושר מדהימים ואמיצים (שזה די יפה בשביל דפוק אחד...) ואנחנו - הקוראות - רואות וחשות את מה שאתה מרגיש - את כל התחושות המאוד קשות הללו. ועדיין אוהבות אותך מאוד. אוהבות אותך יותר אפילו.
אני רוצה להגיד לך שאותי זה פוגש ברמות ממש עמוקות הדברים שאתה כותב - היושר והכנות הללו בהן אתה חושף את עצמך.
ואני כן רוצה להגיד - שאתה לא היחיד שמתמודד עם דברים חשוכים ואפלים שרוחשים בך. אצל כולנו המפלצת הזו שאתה מדבר עליה קיימת לרוב היא נמצאת בתת מודע ואפשר לפגוש אתה לעיתים רחוקות, לרוב במצבי קצה קשים או בטיפול. רוב הזמן היא שוכנת לה במערה האפלה ולא יוצאת מהחשכה.

הפרעת האכילה שלך היא ממש הזדמנות לפגוש את המפלצת הזו ולראות אותה ולהרגיש אותה.
אתה מבקש מאיתנו לאהוב אותך ככה, ואני רוצה לומר לך שאני ממש אוהבת אותך ככה. מאוד.
אתה יכול גם לאהוב את המפלצת? ואם לא לאהוב אז לדבר איתה לפחות? לשאול אותה מה היא רוצה?
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י