היום היה יום קצת יותר רגוע מבחינה רגשית,
למרות שהבוקר שלי היה עדיין גדוש בהוצאת רעלים.
ימי שני הם ימים חשובים, הימים של הקבוצה הקוגניטיבית להפרעות אכילה.
לא אני אתקן, אני צריך לומר דברים כמו שהם.
קבוצה קוגניטיבית לבולימים.
(אפילו שאני יחסית בולימי לייט לעומת אחרים)
אנחנו מתחילים לגעת בדברים, ואני מתחיל להבין כמה הראש שלי כרגע מתוכנן אוטומטית נגדי בכמעט כל צורה.
איך המחשבות האוטומטיות שלי קופצות לגבי כל כך הרבה נושאים.
וגם, כמה אירוני, הפחד הגדול דווקא מהצלחה.
יש משהו בלוותר על המקום של להיות שמן, כי רזון אצלי קשור ישירות להצלחה.
והצלחה אצלי קשורה ליותר מדי גורמים אחרים(אני לא רוצה לפרט כרגע) שיש לי בעיה איתם, ואם אני שמן אז מותר לי להכשל, מותר לי להיות לא הכי טוב, כי ממילא אני שמן.
לא מחשבות הכי הגיוניות בקנה מידה מקובל,
אבל מסתבר שככה העולם הפרטי שלי עובד בראש ובלב.
החשיפה פה עדיין קשה כל פעם מחדש, וככל שזה מצטבר אני חושש שלצופה מהצד אני נראה פשוט כמו שק חבטות חבול וחסר יכולת.
מה גם שיש לי תחושה שהגברים שקוראים את הבלוג הזה קוראים אותו ומנידים להם בראשם.
שינידו.
אני במקום כל כך נמוך כרגע שזה כבר לא משנה.
וכשאני אצליח לצאת מהמצב הזה ולהגשים את עצמי, התגובות יהיו אחרות.
אני עדיין מאוד מבולבל מכל מה שקורה, ואני עדיין חש את כל מה שאני חש,
אבל....אני עוד לא יודע האמת איך לסיים את האבל הזה, אבל לפחות יש אבל 😄
הנה היומן להיום.
בוקר:
קערה עם קורנפקס 6 דגנים, גרנולה ופרות יבשים.
צהריים:
הפסקתי לאכול ארוחה קטנה וארוחה גדולה(זה לא בא ממקום טוב אומנם ההפסקה, אבל לא אכפת לי כרגע)
קערת מרק ירקות קטנה עם אורז, דג סול, פירה, מעט ירקות מבושלים וסלט.
ערב:
אני לא רגיל לאכול דגים, אז זה לא ממש הרגיש לי כמו ארוחה ארוחה, לכן הערב אכלתי מנה של פתיתים עם פרוסת חזה עוף אפוי(קטנה) וסלט.
לילה-אני אשתה מעדן.
זהו להיום, לילה טוב לכולם, ויום טוב מחר.
לפני 15 שנים. 26 בינואר 2009 בשעה 21:59
