עץ הדומים עסוק

זהו
אחי עזב עכשיו חזרה לארצות הברית.

ניסיתי לא להקשר רגשית יותר מדי,
אבל זה לא הלך,
זה הרגיש בצורה מסויימת שוב כמו לאבד את אמא.

הוא באמת המשפחה היחידה שיש לי.
ועם כמה שהוא דביל לפעמים, הוא אחי, ואני אוהב אותו.

וזה גם היה נעים שיש מישהו סוף סוף שאפשר לדבר איתו והוא מבין,
יודע את כל ההיסטוריה.
ושהאהבה שלו היא ללא תנאים.

הלוואי והוא לא היה צריך לעזוב.
אולי זה אנוכי מצידי.
אבל אני מרגיש ככה.

אני רוצה שוב משפחה.