הגעתי הביתה.
ומשהו מסריח.
מסריח מסריח מסריח.
אבל מה זה יכול להיות.
ושוב אנחנו משחקים במשחק הידוע
לך בעקבות הריח!
אבל אבוי היום לא היה גילוי מסעיר כמו למצוא שיש לי מגירת לחם או משהו כזה.
לא לא.
היום קיבלתי פחד ותיעוב בכיור.
מסתבר שהחתולה החליטה שלא סבלתי מספיק ריחות קשים היום,
והחליטה לדפוק חרבון בכיור.
עכשיו עם כל הכבוד.
החירבון שהיה שם היה בגודל שלה,
איך חתולה כזו קטנה דופקת כזה חרבון?!
ולא סתם, בכיור של האמבטיה, בדיוק 30 סנטימטר מהשירותים!
אחרי כמה נסיונות משתנקים של גועל וכמעט הקאה(מה לעשות הרפלקס הקאה שלי כבר הפך סופר רגיש בעקבות החודשים האחרונים) ובעזרת סיגריה נאמנה שעשתה מיסוך ריחות מוחלט מתחת לאף שלי הצלחתי לאסוף את הגועל הענק הזה ולזרוק אותו לפח הגדול בחוץ.
אקונומיקה נשפכה.
וגיליתי שהכיור שלי במקור לבן.
אני מניח שגם זה משהו.
לפני 15 שנים. 29 באפריל 2009 בשעה 19:28
