לפני 15 שנים. 17 במאי 2009 בשעה 10:55
דווקא כשאני רואה כמה התקדמתי,
אני הכי מבוהל.
יש בי משהו שלא רוצה לוותר על המקום הרע, על המקום החולה.
ואני לא יודע מה הוא.
אבל אני יודע שהוא חלק ממני,
שהוא זה בעצם אני.
בתודה,
confused in natanya