אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עץ הדומים עסוק

חצי סוקרטס בפיתה.
לפני 14 שנים. 24 בנובמבר 2009 בשעה 14:42

שוב פעם הפחד מסתער עלי,
מנסה למלא את הריקנות בחוסר הצלחה,
אפילו הפחד לא גדול מספיק.

אחד השירים האהובים עלי הוא אייריס של הגו גו דולס.

ויש בו את המשפט שתמיד מצמרר אותי בכמה שהוא נכון ומוכר..yea you bleed just to know your alive...

so true...
לפעמים הריקנות כל כך גדולה, הכלום כל כך דומיננטי ונוכח, עד שאני לא באמת בטוח כבר שאני קיים, שיש לי קיום, שאם רק ארפה, אתפוגג ואעלם.

ואז עושים משהו רע בדרך כלל...
just to know that your still alive

וזה בעצם המשמעות הגדולה והמפחידה ביותר של המוות,
זו בעצם הסיבה למה כל כך הרבה אנשים דווקא לא מתאבדים,
כי למות בלי מטרה נעלה, למות בלי שהגעת למצב של חוסר ברירה, זה המעשה האמיץ ביותר שאפשר לעשות.
כי זה לוותר על האני, זה לוותר על הדבר הבסיסי ביותר שיש לנו בתור בני אדם,
על הזהות..
כל דבר שאנו רואים וחווים אני רואים וחווים דרך עצמנו,
ואין לנו את היכולת לתפוס מצב של חוסר קיום של העצמי,
אני חושב שבגלל זה יש כל כך הרבה תפיסות של החיים לאחר המוות.

אבל אני סוטה מהנושא..

http://www.youtube.com/watch?v=FpO9MSEWpxc

קשקש​(מתחלף) - life?
http://www.darklyrics.com/lyrics/atheist/pieceoftime.html#8

החיים אחרי המוות.. אולי זה כאן ועכשיו
לפני 14 שנים
Mistress Night​(שולטת) - טאבי בייב כאן הסניליות צריכה לתפוס מקום ....תשכח את הריקנות !!!
:-) ואם הריקנות תופסת כל כך הרבה מקום אז אתה בעצם מלא .... :-)
לפני 14 שנים
Tobias​(אחר) - did you just call me fat?
:)
לפני 14 שנים
Succubus​(אחרת) - בחירת שיר מעולה.
(אוי, נו, שאני אתחיל לעודד אותך עכשיו? איזה דבר חכם בדיוק אני יכולה להגיד שיעזור? חיבוק. זהו).
לפני 14 שנים
anima - זה אחד השירים האהובים עליי בעולם. ממש. שאין לך מושג כמה.

אני דווקא מברכת על הסטייה שלך מהנושא נגעת כאן במשהו שאני לא מצליחה לדבר עליו עם אחרים.

לא צריך למלא ריקנות, צריך לתת לה להתקיים ולהתנדף או לזוז הצידה בבוא העת [וזה יגיע, חכה חכה].
}{
לפני 14 שנים
Victoria Frances​(שולטת) - אני ממש מרגישה אותו הדבר \:
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י