מדהים אותי איך מלאכת הבישול מסוגלת להשכיח ממני כל דבר, ופשוט לתת לי להתמסר אליה בדינמיקה של חום טעם מראה וצורה.
וזה סוג הבישול שאני הכי אוהב, כזה שמכינים מכל השאריות שיש במקרר וצריך לסיים,
שלא ממש משנה מה יצא בסוף וכמה יפה או מרשים זה יהיה, כי יודעים שטעים זה יהיה, ואין לחץ, רק משחק והנאה פשוטה.
אז עכשיו יש מוכנים נתחוני פרגית בטריאקי מצומצם עם חצי תפוז סחוט והם ספוגים וכהים כמו הרום שהנשים שחורות הפטמות שותות בקריבים.
לזניה חצילים שני שכבות עם בשר מתובלן, וטופ של בטטות מתוקות פרוסות דק עם פטרוזליה ריחנית קצוצה וגבינה מלוחה מפוררת שנמסה בקצב שלה מעל הכל.
מרק(כן שונרתא, מרק!!) עם נתחוני עוף,עשבי תיבול, ורצועות פלפל וחציל מתובל בסגנון אוריאנטלי, שאחר כך יקבל תוספת נודלס.
יש כאן ריח נעים והכלים כבר שטופים.
הבעיה היחידה היא,
שאני בכלל לא רעב :)
לפני 14 שנים. 26 בנובמבר 2009 בשעה 20:10
