סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עץ הדומים עסוק

חצי סוקרטס בפיתה.
לפני 14 שנים. 3 בפברואר 2010 בשעה 18:49

התקופה האחרונה הזו ממש מבלבלת אותי.

מסתבר שככל שאני מנסה לדחוף יותר קדימה לכיוון של חיים, קיום, והכרה עצמית, ככה אני חווה יותר מקרים של נפילות בלתי מוסברות, פרצי מחשבה ורגש הרסניים, ואופן כללי פשוט חבלה פשוטה וברורה בכוונה לעשות כמה שיותר נזק ולהחזיר אחורה.

ככה זה בכמה ימים האחרונים, ואין לי כוח לפרט על מה היה,
אבל אני יכול לומר שאומנם היה מקום שניסה לחבל בכל הכוח, אבל היה גם מקום שנאבק בכח הכוח לא לעשות נזק, ככה שיצא מקרה של נזק מינימלי, מה שנקרא "אבדות סבירות".

הקטע הוא שאני כבר לא מרגיש כמו אחד מהצדדים, לא לפה ולא לפה, אני מרגיש כאילו אני הכתב שמסקר את האירוע.

קיצר, אני לא יודע כבר מה לעשות.

diablo's girl 666 - תגובה בפרטי
לפני 14 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - זה המסלול של החיים, טאבז. וכל הכבוד שאתה מצליח להסתכל ולהאבק בכוחות הרעים. זה לא שהם יעלמו לגמרי - בוא לא נשלה את עצמנו, אבל הם יחלשו מאוד, והחיים איתם יהפכו לנסבלים וקלים ונחיים. מחזיקה לך אצבעות, טאבי }{
לפני 14 שנים
Succubus​(אחרת) - אתה יודע איך בסרטי מתח, כשמישהו מנסה לרצוח את הבלש, הוא תמיד אומר, "סימן שאנחנו מתקדמים - אנחנו מדאיגים מישהו"?
ככה זה עובד עם התקדמות בחיים. ברגע שאתה מתחיל ללכת בכיוון הנכון, המניאק הפנימי עם ההרס העצמי נכנס ללחץ. תראה את זה כסימן טוב וכמצב הכרחי.
לפני 14 שנים
Beta Male - אני שם,איתך
לא יודע כבר מה יעזור לנו אם בכלל וסליחה על הפסימיות. זה בדיוק כרגע המצב שלי
כרגע עדיפות ה"נפילות" ממצב הלימבו שאתה מתאר
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י