לפני 12 שנים. 18 באפריל 2012 בשעה 20:46
קשה לי עם יום השואה. עם הקונספט המתנגש הזה. של לזכור ולא לשכוח, אבל לא לעשות כלום עם הידע הזה.
אני אף פעם לא אשכח את הפעם שביום השואה בבית ספר הכניסו לילד מכות רצח, כי הוא לא בא עם חולצה לבנה.
והתחושה הזו, שאם אנחנו לא מבינים את המשמעות של הדברים הללו, אז אנחנו רק גרסה מתונה יותר של הדבר שאנחנו שונאים וזוכרים.
חבל לי שכמו שעצמאות מגיע בסוף יום הזיכרון, בסוף יום השואה לא מגיע יום האנושיות, היום שבו אנחנו מסתכלים לרגע על השונה, וגם אם אנחנו לא מסכימים איתו, אנחנו יכולים לפחות לרגע לחשוב על האנושיות שלו.
כי מה הטעם לזכור אם לא מיישמים את הידע הזה?