עץ הדומים עסוק

איזה יום טוב היה לי היום.

כזו חוויה מעצימה, להגיע למקום כמו ביטוח לאומי, לאותם חדרים שלפני שנים הגעתי אליהם נער שבור ורועד שמחכה לגזר דין,
והפעם, להגיע גבר זקוף וגאה, עם ברק בעיניים וחיוך מרוצה, לשמוע את השבחים ולקבל אותם, כי הם בזכות ולא בחסד.
כזו חוויה מתקנת, כזו עדות לאז ועכשיו, והדרך הארוכה שעשיתי.
אני גאה בעצמי היום, ובצדק 😄

קיבלתי החזר מלא על הלימודים שיכנס עכשיו לפקמ בשביל הלימודים הבאים.
פינקתי את עצמי במשקפי שמש יוקרתיות במבצע.
כל הרמזורים היו ירוקים.
ובעלת הבית שלי נתנה לי כשהגעתי צלחת ענקית של בישולי סבתה מעולים+ קערה של כדורי שוקולד.
היום בערב מסיבה לחגוג את יום ההולדת שלא יצא לי לחגוג.
ואני מרגיש יפה וסקסי ומוצלח.
וזה פיצוי הולם על השבוע הזבלה שהיה לי לפני.

ובנימה אחרונה אני רוצה לומר,
לכתוב פוסט שמח על הצלחה אולי נשמע לא כזה במקום לחלק ממכם ביום השואה.
אבל בשבילי זו העדות הגדולה ביותר לכמה שאנחנו כעם התקדמנו מאז להיום.
שאני יכול במדינה שלי, להיות טוב, וחופשי, ולחוות הצלחה, למרות הקשיים, למרות היום יום הישראלי השוחק,
למרות העבר ולמרות העתיד.

ואסגור את הבלוג הזה במילים.
יזכור. ויתקיים.