עץ הדומים עסוק

כמה מוזרים הזמנים האלו שאחרי שינוי גדול.

פתאום יש לי מרחב וזמן שלא היו לי קודם, ועדיין אין לי מושג מה לעשות איתם.

הכל מרגיש מאוד...חסר קביעות כרגע,

חוץ מכמה דברים מאוד חשובים

בעיקרם, האנשים בחיים שלי,

הלהקה שלי.

המשפחה הלא מתפקדת שלי שמצליחה לתפקד הכי טוב בזמנים קשים, ותמיד שם בשבילי בדיוק בצורה שאני צריך אותם.

הרצון והסקרנות שלי למצוא עוד ועוד גוונים של החוויה האנושית

והעובדה שעוד שלושה חודשים אני מתחיל לעזוב את ההמטבח והטבחות, 

ומתחיל לעשות הסמכה בתור מעסה רפואי.

לא שהם כל כך שונים, שניהם עבודה יסודית עם הידיים והחושים,

וזה בדיוק מה שאני אוהב.