עץ הדומים עסוק

הכעס שלי

הוא העצב הכי גדול שלי.

כי אני לא מסוגל לבעור בשקט,

מבלי להפיץ אור,

אבל אני חייב.

כי אור מראה את כל מה שנסתר,

את כל מה שזוחל בגניבה בחשיכה,

את כל מה שאנו מחביאים באפלה שלנו,

לכן הכעס שלי הוא העצב הכי גדול שלי,

כי בכעסי אני מאיר בתוכי, את כל הדברים שאני רוצה לשכוח

את כל מה שאינני רוצה לראות.  

ואת כל שאני רוצה להתעלם ממנו.

בכעסי אני הופך להיות כל מה שפגע בי,

במקום כל מה שאני.

וזה העצב הכי גדול שלי.