עץ הדומים עסוק

שחררתי אותה.
חתכתי את עצמי משם סופית.
בלי תשובות. בלי סיום. בלי נקיון.
לפעמים עדיף להכיל את הכעס והעלבון ותחושת הנטישה והבגידה.
מאשר להפוך לאדם שמטיח אותם חזרה.
אני לא רוצה להיות האדם הזה.
החגים נגמרו ועכשיו יש לי להתחיל המון דברים שדורשים את האנרגיה והמשאבים שלי. דברים בשבילי ובשביל העתיד שלי שהשקעתי הרבה ביצירתם.
ואני לא יכול להרשות לעצמי להתכלות בצורה כזו על לפתור את מה שהיה.


מדהים איך להרפות לפעמים יכול להיות הדבר הקשה ביותר.

אבל זה הדבר הנכון לעשות.