טוב.. אז עדיין עצבני. אבל מצד שני, אין שום דבר שמסוגל לגרום לך לשכוח מדברים, כמו להיות בלימודים של עיסוי רפואי בשיעור מעשי שכלל רבע שעה של הדגמה על איך מעסים את שרירי הישבן השונים.
ומי הוא פאקינג בחר להדגים עליו לכל הכיתה? את התחת השובב שלי... אני מופרע האכילה עם כל דימויי הגוף, שכבתי שם עם גרסת החוטיני שהוא יצר מהתחתון שלי
בזמן שהוא תיאר את שרירי הישבן, והתנאים האתיים שבהם מותר ואסור ואיך ולמה וכמה.
ואז כמובן השלב של איך לעסות נכון. וכמובן איך לעסות לא נכון ועל מה אסור ללחוץ ויגרום לכם להגיב בצורה הזו "טאבי קופץ באוויר כמו דמות לוני טונס שדקרו את הטוסיק שלה במחט גדולה"
ובגדול זה לשכב עם הראש בתוך החור של המיטה
ולראות רק המון המון זוגות רגליים מסביבך בזמן שמישהו מדגים על התחת שלך דברים.
אני לא בטוח אם אני יכול להחשיב את זה כחוויה הסאבמיסיבית הראשונה שלי.
אבל לדום שלי קוראים דימה.
הוא סובייטי אולדסקול.
הוא מסוגל לגרום לאנשים להתקפל עם אצבע אחת,
ולגרום להם להנמס לו בידיים בלי אפילו להתאמץ.
והוא מלמד אותי איך :)