סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עץ הדומים עסוק

חצי סוקרטס בפיתה.
לפני 18 שנים. 3 ביולי 2005 בשעה 8:55

שוב פעם בלאגן
רק שלשום הצלחנו להתגבר על הבלאגן
ועכשיו שוב פעם
ממש נמאס לי מזה
למה אי אפשר קצת שיגרה...
קצת בסיס...
למה כל פעם שאנחנו מצליחים להגיע למצב שבו אנחנו יכולים לראות קצת אור
בא משהו ולוקח את זה מאיתנו.

נמש - סבלנות, צריך הרבה סבלנות ואורך רוח.
צריך לעבור את התקופות הרעות ולהנות מהטובות.

מאחלת לך שהרע יעבור מהר והטוב יחזור לחייך.
אוהבת מאד ומחבקת הרבה }{
לפני 18 שנים
מיתוסית​(שולטת) - אני אצטט לך שיר מתוכנית ילדים מצוירת שפעם אהבתי:

"אלה החיים, שבזכותם אנו קיימים, לה לה לה..."
(סורי לא זוכרת את ההמשך)

תראה, החיים רצופים מהמורות לצד מישורים, בריאות לצד חולי ואושר לצד עצב.
ללא העצב, לא נעריך את השמחה
ללא שנאה ובדידות, לא נעריך את האהבה
ללא המוות, לא נעריך את החיים
וכו'
ולמרות שאתה עצוב עכשיו ומרגיש אולי שכל העולם נגדך (מי לא הרגיש ככה פעם?), דע לך שהחיים נעים בגלים ולעולם לא בקו ישר- פעם אתה למעלה ופעם למטה.
לך תדע מה יחכה לך בסיבוב?

ותזכור תמיד, שהחיים אומנם יציבו לך מכשולים שאין לך תמיד מה לעשות כנגדם, אבל זה אתה שמחליט כיצה להתמודד- לשבת בבית ולבכות על מר גורלך או לבכות קצת, להרגע ולאז לאזור כוחות ובמידה וזה קשה- להיעזר באנשים שאוהבים אותך.

ואני בטוחה שישנם כאלה הרבה, או לפחות אחת שמנסה בעזרת כמה מילים להחדיר בך מוטיבציה ושמחה.
שולחת נשיקות וחיבוק ענק ואמיץ!
לפני 18 שנים
Tobias​(אחר) - אוייש יקרים שלי
הלוואי וזה היה פשוט כל כך

אני רק רוצה שגרה משעממת
זה החלום הרטוב שלי
שלא כל שני וחמישי יקרה איזה משהו הרה עולם

אני פשוט במצב הזה כבר שנה ומשהו
וכל פעם שנייה לפני הניצחון מישהו הופך הכל וזה נהפך להפסד
זה פשוט מתסכל

לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י