לפני 18 שנים. 26 בינואר 2006 בשעה 7:44
כל כך קל לך לפזר מילים ולא לעמוד מאחוריהן.
כל כך קל להאשים אותי שמעולם לא נתתי לך הזדמנות אמיתית.
כל כך קל לך לומר שאני בורחת ושופטת אותך עוד לפני שקרה משהו
עוד לפני שהיתה לך הזדמנות להוכיח אחרת.
אתמול זעקתי לעזרה, אתמול שיתפתי אותך בחלק הכי כואב בחיים שלי.
ואתה.... הפנת לי עורף.
לא סתם אומרים שמגלים מי חבר אמיתי, רק בעת צרה.
תודה לכל אלה שכן היו שם, תודה לכל מי שעשה מאמץ להבין, לנחם, לחבק ולאהוב.
