היורדים- נפולת של נמושות

עד לפני ארבע שעות הייתי בבית, מול המחשב, באמצעו של סרט אותו קטעתי בשביל שיחת טלפון מאימא, וכמה שיחות במסנג'ק.
ואז שתי חברות טובות שהן גם שכנות טובות שלי התקשרו אלי ושאלו אותי אם אני רוצה ללכת לשתי חברות אחרות. ואחרי חמש דקות כבר היינו ברחוב עזה, בדרך לשתי החברות, שפתחו לנו את הדלת מנומנמות משהו. אבל שמחות לראותנו.

כבר דובר בעבר על קסמה של ירושלים בקיץ. אז לא נזכיר את זה שוב.

כשרק עברתי לירושלים כשהייתי בת 18, כל 3-4 ערבים היינו נפגשות איזה 7-8 לסביות לערבים הזויים שבהם דובר על המון נושאים שבעולם, בעיקר שום כלום , שום דבר וחברם הטוב שום. מדהים איך בתור ילדה שיוצאת לעולם, זכיתי להכיר המון אנשים בטווח נורא קצר של זמן, ועוד יותר מדהים שהחברויות האלה עומדות במבחן הזמן. עובדה שהיום 4 שנים אחרי היה לנו איזה מיני מפגש כמו פעם.. רק שהפעם כולנו סגרנו את הערב הרבה יותר מוקדם ממה שנהגנו לעשות. אין מה לעשות. אנחנו מזדקנות.
אומנם אני ילדה אבל חברות שלי כולן, מגרדות את השלושים ואחת את הארבעים. ודווקא היא, מכולן, הכי ילדה באופי, הכי צעירה והכי מגניבה.

אני כל כך שמחה שיצאתי מחדש אל העולם. מסתבר שרק חיכו לי שאפקח מחדש את עיני כדי שיהיה לי טוב.


ופאק, הדאודורנט הזה מריח מדהים. כל כך עצוב שאין אותו בארץ. כשאני שמה את הדאודורנט הזה אני מפנטזת על לסבית פאמית, שתבוא ותזיין אותי, תצמיד אותי לקיר, תיקח אותי את כולי, תהפוך אותי, תבעל אותי, תקשור אותי. תכריח אותי לעשות דברים שאני רוצה ולא רוצה לעשות. שתעשה ממני מטעמים.
כשאני מריחה את הדאודורנט הזה, אני חושבת אם בכלל יש כזה דבר לסבית פאמית, שבכלל תרצה להכריח אותי להיות פאסיבית. לגרום לי לאבד שליטה ולא בהיבט של רגע אלא לחלוטין תבוא ותשלוט על כולי. ואם זו קיימת, האם אני בכלל אמשך אליה, בהתחשב בעובדה שכל מה שאני מוצאת לנכון לצאת איתו זה סטרייטיות שמחפשות להתנסות או ביסקסואליות לא מוצהרות. כן מוצהרות.
כל הבולשיט הזה.

אני הגעתי למסקנה.

אני לא באמת לסבית
או אפילו לא ביסקסואלית

אז מה אני?! סטרייטית?

וואחס.