לפני 18 שנים. 19 ביולי 2005 בשעה 5:42
לא מסתתרת יותר בתוך הודעות תגובות לעצמי
שיהיה בחוץ. שיהיה גלוי.
___________________
+++++++++++++++++++
נשיקה.
נשיקת פרידה
קטנה אחת.
מרפרפת.
מרחפת.
על גבול הלא קיימת.
נשיקה חברית
נשיקה מינית
לא.
כן?
אולי.
למה לא.
למה כן.
למה מה קרה?
כל פעם שאת שואלת אותי אם אני רעבה אני עונה לך שכן.
כי בכל פעם את שואלת אותי, אני רעבה.
כל כך רעבה.
אבל את מילולית
במובן של "בואי נזמין פיצה"
ואני במובן מטאפורי של
"בואי ואטעם אותך, אדיר שינה מעינייך כל הלילה".
אני רעבה, וכמו תמיד כשאני רעבה, אינני יודעת שובע...
ולרעב שלי אין גבולות.