חום חום חום.
נשים נשים נשים.
דווקא לא כל כך הרבה נשים.
אבל נעים כל כך נעים.
הרבה כיף עם אחותי הגדולה, מסיבה נהדרת שהיתה אתמול עם הרבה אלכוהול חינם והופעה מוצלחת.
אבל זה לא עוזר. אני לא באמת מרפה ממנה למרות שאני צריכה. אני כל הזמן מגלגלת בראשי את הנשיקה ההיא אז במועדון.
אבל יש משהו חדש לצפות לו:
אני מחכה כל כך ליום שלישי.
אני לא מאמינה שחברה שלי הסכימה. שהאדון שלה הסכים.
אני בוטחת בה לחלוטין. מתכוונת לתת לה לפרוש לי את הכנפיים. מה הגבולות שלי? אני לא יודעת. אני מאמינה שנגלה לאט לאט.
ש' יפתי. קראתי אותך, אני שמחה בשבילך ובשביל האדון שלך, ואני לא מאמינה שאנחנו באמת הולכות לעשות את זה. ועוד כל כך רגועה לגבי זה (לא שאני לא מפחדת קצת, זה יהיה שקר).
אמרתי לך בטלפון: אני בוטחת בך לחלוטין. מתוך השייכות שלי לעצמי, אני מעניקה ממני לך. יודעת שזה לא יפגע בחברות בינינו. מוזר, כי לא הייתי יכולה לדמיין את עצמי עושה כזה דבר עם אף אחת אחרת, בלי להיקשר אליה ולהיכנס לסרטים, ואיתך אני יודעת שאני פשוט אוהבת אותך. שיש סיבה שאנחנו מכירות מחדש.
אני מאמינה בך שתדעי להוביל אותי, להתמודד איתי ולהביא אותי לקרקע בטוחה. מוזרה לי השלווה הזו שיש לי לגבי זה. אני מתרגשת.
לפני 19 שנים. 16 בספטמבר 2005 בשעה 16:03
