היורדים- נפולת של נמושות

על ההרים המתפתלים מעליו, גורם לך לחשוב.
כולנו כל הזמן במרדף, מי עוקף את מי, מי נעקף..
עד לאן, עד מתי, כמה אפשר ככה, בנאדם, כמה עוד אתה יכול?

שחור, זה חייב להיות שחור בבקשה. אני אומרת לעצמי שזה לא חייב להיות שחור, את יודעת. כן. אבל שחור אני רוצה. שני צמידי עור עם גימור גס מעטרים את ידיי והם בצבע שחור. קטע של התלהבות כזו, אני יודעת. אבל אני גאה בהם. הצחיק אותי שהמוכר ידע בדיוק למה אני קונה אותם. "מה, לשתי ידיים?" הוא אומר אחרי שאני חוזרת לקנות את השני. "כן.. זה בשביל הסוויץ'". הוא מחייך.


סוף השבוע שלי באילת הוא אחת החוויות היותר סהרוריות שהיו לי. ראשית, מכיוון שהחום הזה גמר עלי, אושיה ירושלמית שכמותי, והייתי חייבת לישון כל יום בערב. או יותר נכון, נשפכתי כל יום בערב. שנית, בגלל האוכלוסיה שבאה למסיבה הזו. כל אחת מהנשים הלסביות האלה, תותחית בתחומה שלה.
זו עורכת דין, זו רופאה, החדר שלי היה החדר של האקדמיות: כלל שתי חברות שעושות דוקטורט ואחותי המדענית שגם היא על סף הדוקטורט (טפו טפו טפו). בל נשכח אשת הנדל"ן מפה והפרסומאית משם, כל אחת יותר תותחית מהשניה. לא יאומן.

מכירים את השורה שיש בלמטה של המסנג'ר- הלינק פרסומת המעצבן הזה? אני מכירה את מי שהמציאה את השטח פרסום הזה! והיא כולה בת 24.

פשוט לעמוד ולהתפעל. מהביקיני, מהחיוכים. מהאווירה הטובה.
הכי אהבתי את היום הראשון שלי בברכה. בחורינה מורידה חולצה וקופצת עם הג'ינס המהוהה שלה למים. מיד לאחר מכן, שלוש בחורות עם ביקיני (אומנם לא טופלס) קופצות בתיאום מושלם למים.
ואין לשכוח את מיכל (שם לסבי ידוע) שהסתובבה במסיבה הראשונה עם בגד ים שהראה לכולנו למי יש את החזה הכי מושלם, ואת החברה שצמודה לחזה הזה.
גן עדן בחיי. הוא מלא בלסביות. ולחלקן אפילו אין חברה. לא שזה עוזר לי.

אחת מהחדר שלי, לעומת זאת, מיצתה את הסופ"ש עד תום, ולא חזרה לישון בחדר שלנו בלילה.. הממ... העיקר שעשתה חיים. עוד אחר כך מדברת על האם לספר לבחורה שהיא התחילה לצאת איתה על הסטוץ שהיה לה במלון. והאם לשמור עם הסטוץ על קשר או לא.

"אם אין אהבה בוערת, אז אין אהבה אחרת- לאט, לאט, נמצא מפלט".

אין תשוקה לא לבחורה שהיא התחילה לצאת איתה, ודומה שלא לסטוץ, יאללה. דף חדש. לא כך?

בבריכה היו לי הרבה דיונים עם הלסבית האדריכלית על בדס"מ, היא ציינה שזה נורא מוזר כי אני נראית בחורה כל כך עדינה כזו, מה זה קשור אלי בכלל. החברה שלה ברקע מהנהנת. למה זה מסקרן אותך כל כך שאלתי בתמורה. הרי בטוח יש סיבה....

בדרך חזרה באוטו, אני ואחותי מדברות על הסשן. אני רואה איך היא מחזיקה את עצמה שלא להעביר ביקורת. אני מעריכה את זה. איזה מוזר זה שיצאתי בפניה מהארון השחור שלי. לא שיש לי ארון לצאת ממנו, אבל עדיין, אני הולכת לקראת משהו, ואחותי שותפה לדברים שעוברים עלי. חלק מהמערכת יחסים המאוד פתוחה ואוהבת שיש בינינו, האחיות. כבר מגיל 16.

איזה סוף שבוע מהסרטים. כנראה שאני באמת נהנית מהלבד. מושכת אותו, ממאנת לשכב עם זרים.

LOL

או זרות.