חלמתי שאני הולכת לאיזה סוג של טיול עם הרבה אנשים. אבל היה איזה יסוד נורא על טבעי במקום שהלכנו אליו.
אני בלי פלאפון כבר הרבה זמן וכל החבורה של האנשים שהייתי איתה ישבה להפסקה או משהו והמשיכה נורא למעלה. ואני איתם כשהגענו למעלה קלטתי שאני בלי התיק וירדתי חזרה למטה שהמבנה היה כמו מעין מנזר. במזנר למטה פנתה אלי מישהי שהיתה נראית קטנה כמעט כמו ילדה אבל מבוגרת ואמרה לי שהיא יכולה להעניק לי משהו קטן כי היא שליחה של אלוהים אבל אני צריכה לשלם על זה. ואז היא קרצה ואמרה שזה נחמד כי בדרך כלל מקבלים עודף חזרה ואם למשל רוצים שיחה אז במקום נאמר שעה מקבלים שלוש שעות. אז הסתכלתי על שטר של 20 ושילמתי לה 10 וביקשתי ממנה להתקשר לאחותי כדי לברר שהכל בסדר ושאף אחד לא מחפש אחרי. היא עשתה כמה פרוצדורות ואמרה שבשביל לעשות שיחה כזו אז צריך להתקשר לאלוהים קודם כדי שזה לא יעלה כסף, להעביר את השיחה מהלשכה זאת אומרת. ואז היא נתנה לי לדבר עם אחותי והיתה לנו שיחה נורא קצרה שבמהלכה היא אמרה שהכל בסדר ושאף אחד לא מחפש אותי ושאני אהנה. ואז הבחורה הקטנה נגשה אלי אחרי שסיימתי את השיחה ואמרה לי שאני צריכה להיזהר כי אני משלמת יותר מדי על דברים והחזירה לי עודף. כשהתחלתי לעלות למעלה הסתבר שכל האנשים כבר התפזרו ושההצגה או המופע שראו נגמר ולא התחשק לאף אחד להישאר למופע הבא ואני דווקא רציתי אבל איכשהו הייתי שוב למטה כשאדם עם זקן לבן עבות ניגש אלי למרות שאני רציתי להתרחק והוא התעקש להביא לי משהו שנראה היה כמו נוצה שחורה של עורב אבל גם אני וגם הוא ידענו של מי הנוצה הזו.
של המלאך ששומר עלי.
ועכשיו כשקמתי גיליתי שהשעה נורא מאוחרת וצריך לנסוע לאוניברסיטה לפני שהיום הזה יבוזבז לחלוטין.
אבל כל המוטיבים של החלום הזה, המנזר, והיער שבו הלכנו, האנשים. חצאי שיחות עם הקבוצה שאני לא זוכרת חוץ מאת הסיפור הזה עם המלאך. מטורף. נורא נעים לי עכשיו. הייתי בטוחה שאני אקום ותהיה לי נוצה שחורה ביד. :))
לפני 19 שנים. 25 בספטמבר 2005 בשעה 8:42
