היבריס או "אני לא באמת חושבת"
אני לא באמת חושבת שאני שרה יפה, גם כשאומרים לי, אני תמיד מבטלת ואומרת "כן, בטח".
אני לא באמת חושבת שאני מופיע טוב, גם כשאומרים לי, אני תמיד מוצא את הפגמים.
אני לא באמת חושבת שאני כזו כותבת מוכשרת. בינוניות, זו המיומנות שלי.
אני לא באמת חושבת שאני יפה, תמיד יש את החצ'קון ואת הכרס הקטנה שתבצבץ כדי לפסול גם את זה.
אני לא נמוכה מספיק, אבל אני גם לא הכי גבוהה, ובטח שאני לא הכי רזה.
אני לא באמת חושבת שאני חכמה, וגם אם קרה והוצאתי ציון מוצלח, זה היה פלוק של מזל.
אני לא באמת עושה ספורט, אני סתם מגיעה ממקום למקום. ובאותה הנשימה-
אני לא באמת בכושר, אני סתם מגיעה ממקום למקום.
אין לי את העיניים הכי כחולות ואין לי את השפתיים הכי אדומות.
אני לא באמת אלטרואיסטית למרות שאני מתיימרת להיות אחת כזו
אני לא באמת אשפית בישולים למרות שאני מתגאה בזה שכן.
ולא, אני לא אלופת המסאג'ים.
אני ביצ'ית ורעה כשמתחשק לי. ואני יודעת להיות סופר קרה. למרות שאני מתיימרת להיות ההיפך.
אני לא באמת סטרייטית ואני לא באמת לסבית.
אני לא באמת יודעת להיות אישה ולרוב אני גם לא באמת יודעת גבר.
אני לא יודעת להתחיל עם נשים, ואני לא באמת רוצה להתחיל עם גברים.
ולא, אני לא באמת יכולה להשיג כל גבר שארצה, למרות שאני אומרת שאני כן.
ולא. אני לא באמת סאבית.
ולא. אני לא באמת דומית.
אבל מה שכן, אני באמת גרה בירושלים, ולפעמים זה עוזר.
לפני 19 שנים. 28 בספטמבר 2005 בשעה 10:34