היורדים- נפולת של נמושות

אני בעיקר שונאת את ראש השנה, פסח, שבועות, חנוכה, יום כיפור, יום העצמאות, יום הזיכרון.

טוב לא באמת שונאת את יום הזיכרון, סתם קשה לי להתמודד איתו עכשיו שחבר הילדות שלי מת, וממש יש מי לזכור ביום הזיכרון.

חגים.

חגים חגים חגים.

למה צריך להיות איפשהו בחגים? למה אי אפשר פשוט לבלות זמן איכות בבית שלי, עם אחד מהסרטים שמחכים לי כבר חמש מאות שנה שאני אקרא אותם, או אחד מהספרים שלי שמחכים לי אלף שנה שאקרא אותם. למה צריך ללכת כל הזמן? לאן בדיוק אנחנו הולכים? מה זה טוב? זה כמו ארוחת יום שישי.

"אז איפה את בערב?" אני (בחושך,לבד... כמו פולניה טובה) בדירה שלי, מתחת לפוך הנעים והכייפי, עם ששון ופיץ. וזהו.

אתמול לי ולאחותי היתה שיחה נורא מעצבנת. היות והיא לא קוראת את הבלוג שלי, אני יכולה להשתלח בה חופשי, בכיף. :))

לפרוטוקול אני נורא אוהבת את אחותי. אבל לפעמים, היא עולה לי על העצבים.

אחות גדולה "כן אז שידכתי ל% את & וזה ממש עובד מעולה. בכלל כל החברות הלסביות שלי פתאום נהיו פנויות עם מנוי בשידייט"
אחות קטנה "מה זאת אומרת מנוי בשידייט? לכולן יש מנוי???"
א. גדולה "כן בטח, גם לי יש מנוי בשידייט וגם ל* וגם ל^ וגם ל#"
א. קטנה "וואלה. אז למה את לא משדכת אותי לאחת מהחברות שלך??"
א. גדולה "עזבי הם לא בשבילך. הן בפאזה אחרת. ילדים וכאלה."
א. קטנה "אחות, את כולה מבוגרת ממני ב5 שנים. צ'יזס."
א. גדולה "כן טוב, הן גם לא בקטע הזה של ADSL"
א. קטנה "נו אז מה, אני לא חייבת לצאת עם מישהי שהיא בADSL את יודעת"
א. גדולה "אבל זו תהיה התפשרות מבחינתך, לא?"
א. קטנה "כן אבל לא איכפת לי לעשות את הפשרה הזו"
א. גדולה "עזבי. את לא בשביל אף אחת מהחברות שלי אחרת הייתי משדכת אותך".

לא יודעת למה אני תמיד נהיית כל כך מתוסכלת מהעובדה שאני בסך הכל בת 22 אבל כבר המון שנים מרגישה בת 30.
בת 30 בלי ניסיון. בלי משכורת נורמלית, ובלי כל הדברים שיש לנשים בנות 30. אז אני לא יכולה לצאת עם בנות גילי, וגם לא עם בנות 30. ואיכשו, תמיד כשאני מתחילה לצאת עם מישהי שמבוגרת ממני, מתברר באמצע מערכת היחסים שלנו שאני זקנה מדי בראש.


בעעעעעעע

אה. פאק איט. יאללה, עכשיו לישון, עכשיו.

החלטתי על טקטיקת חיים חדשה-

אני לא באמת חרמנית יותר(כן.. בטח... כאילו שזה עובד עלי*). אני לא באמת רוצה אותה ( זה שטויות, אני נורא רוצה אותה) אני לא באמת הולכת לרדוף (אה-הא. בסדר) אני לא הולכת לעשות מעצמי מה שאני לא (כבר עשית מעצמך שוטה, זה צריך להספיק).

אני לא הולכת לברוח (אני רוצה לראות את זה קורה).

אני הולכת לישון, ואם מישהו מחפש אותי. הוא יידע איפה למצוא גם. זהו.