אני לא יודעת איך זה יצא בדיוק שיש לי ציצי קטן. לא רק שיש לי ציצי קטן אלא גם- אני מרוצה ממנו!
יש מעין קוצנזוס שכזה בחברה שבה אני חיה, שעיקרה נשים לסביות, וגם קצת גברים לסביות (בנט.. אני מקווה שאתה קורא פה), שציצי קטן עדיף על ציצי גדול. אולי בגלל זה לא גדלתי עם תסביך ציצי יותר מדי רציני. אבל אתמול הלכתי לשוק בלילה עם BAD GOAT והגענו לדוכן של פומלות ותפוזים, ועשיתי קצת צחוקים עם באד-גואט, אני מתייחסת לכל הנושא הזה נורא בצחוק, זה לא נראה לי משהו גורלי או משהו. כיף לי עם הציצי שלי אחרי הכל. ואז האיש שמוכר את הפירות, אמר, מה, את מתבעסת עליהם שהם קטנים, אה? ואמרתי לו שדווקא לא. ואז הוא אמר שבדיוק בגלל זה חברה שלו עושה הגדלה.
"בטח הגדלה, מה".
"טוב שיהיה לה בכייף".
ועשה לי הנחה. שזה בדרך כלל נחמד. אבל לא היה נחמד היום. ופתאום, התחלתי לחשוב על החברה הזו שלו,שבעיני היא המסכנה. אני לא חושבת שהיא באמת היתה עושה ניתוח להגדלה אם גם היא היתה מוקפת בלסביות חביבות, קטנות (וגדולות) חזה, חלקן שעירות במקצת, חלקן חלקות. אבל הרוב, וזה העיקר, אוהבות.
זה חשוב לאהוב.
גם אם יש לך ציצי קטן או גדול או באמצע. זה כולה ציצי. שד. חזה.
ולסיום- אתנחתא קומית:
[img]http://www.lifeofdebauchery.com/forum/album_pic.php?pic_id=1368
____________________________________________________________
תקציר: קנאת הציץ. הגדלה בשקל תשעים. רק היום במבצע.
לפני 18 שנים. 25 בנובמבר 2005 בשעה 9:44