היורדים- נפולת של נמושות

"מאוד קשה פה כל הלבד הזה, אוי ואבוי לי"

"לא היה לי טוב כשהיית איתי
את רחוקה מלהיות קצת שקט בשבילי"

אני לא יכולה יותר עם האקסית הזו. היא מחזירה לי צלצול היום אחרי שאתמול דיברתי איתה מתוך שינה. כרגע סיימנו את השיחה. "אני באמת מצטערת על יום השבת שעבר". היא מאוהבת. אני שמחה בשבילה. חצי אומרת לעצמי חצי אומרת את זה לה.

באמת.

"יש לי לחץ באוזניים
וסרטים כחולים בראש
יש לי עראק ופסנתר
ואין לי אהבה בינתיים"

(גם אביתר בנאי כתב מאמר-סמינר על סרטים כחולים???)

אני שקרנית. אנחנו מדברות בטלפון ואני אומרת לה בפנים, בצורה גלויה וכנה אבל לא באמת חיה. הצורה היחידה שאני מכירה איך לעשות דברים. אני מקנאת. לך, בך, מה זה כבר משנה. חתול מתרפק מעל מסך מחשב. זה מקום משכנו החדש של ששון. הוא מביט ממעל, מגרגר. זה רק מעצים את הלבד הזה. אני כבר לא מא?ח?ה את הלב, כבר לא מחכה שהפצעים יבריאו. זה כבר לא עניין של פגיעו?ת וכאב ההתגברות, התבגרו?ת, התפכחו?ת. זה לא זה. זה המקום החדש הזה, המוזר הזה. שבו יש רק את הצלקות שנוגעים בהן, נזכרים בחצי חיוך.
כוסעמק על החיוך הזה.
מקריאה לה דברים, כמו פעם.
קיבינמט על ה"פעם" הזה.
שונאת אותו, בחיי.

מה בעצם את מחפשת? איפה הלכת לאיבוד, את?

ואומרת לי שזה נורא הגיוני שאני מקנאת, שזה חמוד (נהדר, אני באמת שמחה שהאגו שלך מוחמא). שגם היא היתה מקנאת עכשיו אם הייתי יוצאת עם מישהי. אבל איך זה הגיוני, אם אנחנו "פרודות" כבר שנה, מזדיינות על בסיס קבוע כבר שלושה חודשים. מאז שחזרת לארץ. אמרתי לה שאני לא כועסת על יום שבת שעבר. על עצמי אני כועסת. שזה נהיה לי ברור מאליו. היא נהייתה לי ברורה מאליה. ושלא הייתי צריכה להסתכל עליה כעל כזו. ועוד כל מיני שיחות סרק על מה היה קורה אם היינו חוזרות לצאת ביחד אם לא הייתי מתייחסת אליה כברורה מאליה. "בטח היית מתאהבת בבחורה הזו בין כה וכה". אני אומרת לה.

"אם היינו חוזרות להיות ביחד, לא הייתי רואה בעיניים".

ממש.

אני כן כועסת עליך.

בעיקר אני כועסת על עצמי.

הכי כואב לי, ההכרה הפתאומית הזו, שכל דבר הוא בר החלפה. הבחורה הזו באמת יותר טובה ממני. בכל אספקט. ואולי זו זווית המאו?הבו?ת הזו של האקסית שלי, שמוליכה אותי שולל, שמובילה אותי אל השנאה העצמית הזו, אל הזלזול הזה. אז היא כותבת, אז היא מנגנת, אז היא גבוהה-חכמה-יפה ועשירה.

אז מה?!
_________________________________________________
תקציר: אתה צריך אהבה חדשה. אה. הא. הא. אה.