לפני 13 שנים. 15 בדצמבר 2010 בשעה 1:18
דבר ראשון להתחיל לנשום כמו שצריך כי באמת קוצר הנשימה הזה לא לעניין.
דבר שני אני חושבת שצריך להתחיל לחשוב על תכנית חזרה לארץ אחרי התואר.
יש עוד שנתיים עד שאני מסיימת. התואר מגניב אותי לגמרי והלימודים מעניינים אותי ומספקים לי אתגר. אני מתגעגעת לאוניברסיטה ועוד לא עבר שבוע מאז שנגמרו לי המבחנים. אני אוהבת את האוניברסיטה ואני אוהבת את סידני הרבה יותר כשאני סטודנטית. אבל עם יד על הלב, החברויות פה שטחיות ולא מספקות. אני מתגעגעת לארץ ולאנשים שהיו סביבי. גם אם אחזור לירושלים ואהיה גלמודה, עדיין יש בעיר נחמה גדולה מאוד.
תכלס, אני רוצה לתכנן חזרה לארץ לכשאתקבל לתואר שני.
אם אני מתקבלת לרפואה פה, מה טוב. אם לא, תואר שני בעברית או בוייצמן. להתחיל להאמין בעצמי. קדימה. קדימה. קדימה. זה הכל אפשרי הכל בר השגה.
ויאללה להתחיל להתאמן לחצי טריאתלון.
