ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

היורדים- נפולת של נמושות

Non curo. Si metrum non habet, non est poema"a".

בתרגום חופשי- "לא איכפת לי, אם זה לא מתחרז, זה לא שיר"

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=697&msgid=80446552
לפני 13 שנים. 29 בינואר 2011 בשעה 14:44

יש לי אובססיה חדשה שתצטרף לאובססיות הישנות שלי. אז ראשית - וידוי והסברה. אף אחת מהאובססיות שלי, לא שינתה מצב צבירה מעבר לחיפוש חומר רקע וקריאה וקריאה באינטרנט על דברים מגניבים שאנשים אחרים עשו.

האובססיה הראשונה שלי היתה - פרוייקט בנה בעצמך פרוג'קטור לסרטים יעני מקרן לסידי. האובססיה השניה היתה קנוורט את המכונית ל100 אחוז מכונית חשמלית והאובססיה השלישית שלי היא הפאקיאק. רק שהפעם בניגוד לאובססיות האחרות, יש מצב קלוש אולי שאני אשכרה אעשה את הפרוייקט הזה.

אני מקווה

הא לכולם לינק, שגם אתם תוכלו להתאבסס ולהנות.
http://robroy.dyndns.info/pakyak/frame.html

ויש גם וידאו
http://www.youtube.com/watch?v=rFtktmBGeX8

והלינק הזה אומנם הוא לא פאקיאק אבל אני רטובה מהפרוייקט הזה כמעט באותה המידה! למעשה אולי אפילו יותר.

http://www.yostwerks.com/

יוס, תעשה לי ילד. באמת. בחיי. אתה כזה גבר גבר.

כבר כמה לילות וכמה ימים שאני לא ישנה בצורה סדירה אני מנסה לא לחשוב על זה. אני לא עומדת בדד ליינים ששמתי לעצמי על מטלות קטנות כמו להכין ציר זמן לפסיכיאטר ולפסיכית. את שניהם אני פוגשת אחד אחרי השנייה ביום שלישי ורביעי. אולי בגלל זה אני לחוצה כלכלית.

י' התקבלה לאוקספורד והיא שמעה על זה ממש השבוע ואולי אפילו ממש היום. י' היא אחת הבחורות הכי חכמות שאי פעם יצא לי להכיר. למעשה, הכי חכמה נקודה. י' ואני הכרנו בעברית כשעוד התחלתי ללמוד בלשנות. היא אשכרה סיימה את התואר ולמעשה כמעט תואר שני אבל שכחה להגיש עבודה אחת ואז היא פשוט נתנה לתואר ללכת לישון וכשהוא התעורר היה מאוחר מדי. אז כן י' מבריקה, אבל חסרת אחריות ממש כמעט כמוני..

ברכה חזרה מהטיול והיא אונליין שוב. התגעגעתי אליה נורא ואני חושבת שאפילו נהייתי קצת מדוכדכת מזה שלא יצא לי לשוחח איתה אבל לא חשוב. הקלות הבלתי נסבלת של הזמן, שלא עוצר בשביל אף אחד, נראה כמו נצח בעיתות מסויימות ומבליח לרגע כה קצר שרק רוצים שימשך לנצח והוא חולף בזריזות מתגרה. אז הנה לי, קשר של חודשיים עם ברכה, שמרגיש כאילו תמיד היה שם. ממש תמוה. אכן, ילדים וילדות, סמים קשים.

חזרתי לכתוב. סוג של. עוד לא כתבתי סיפור קצר. אולי מתישהו בקרוב יהיה לי אומץ. גם ככה הייתי כותבת די מחורבנת של סיפורים קצרים. אף פעם לא ידעתי איך לסיים אותם ותמיד או שהרגתי אותם או שמשהו. משהו. שוין

השותפה שלי רוצה לצאת מהדירה עד סוף מרץ ואני לחוצה כלכלית ומפחדת שלא אגייס מספיק כספים בשביל הלימודים. ובין כל זה, אמא התקבלה לבית הספר מספר שבע בניו סאות' וויילס והיא הולכת להרוויח יאמבה כסף. הו .... האירוניה.

שוין.

מילת המפתח של היום ילדים - שוין!

להחזיק חזק, אני הולכת לנצח!!!!

BDOC - א- את לא כותבת מחורבנת, סמכי על דודה!
ב- זה יעשה לך רק טוב, רק שחררי מהביקורתיות.
ג- ברור שאת הולכת לנצח, ברכה מאמינה בך בלב שלם! :)
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י