דעו לכם קוראים נאמנים, שלאחרונה יש המון אתחתאות פואמיות ואני חולקת אותן רק עם ברכה.. למעשה יש אתחתא פואמית יומית בשבועות האחרונים כמעט בכל יום.. אבל את רובם אני לא חולקת איתכם כי חבל.. אמא תמיד היתה אומרת זו לא הכמות, זו האיכות אז קצת מפחיד אותי שיש כמות כזו מטורפת שיוצאת בפרץ אדיר מתוכי.. אני מחבבת אתכם וכל האתנחתאות הפואמיות האלה נורא מפגרות בעיני באמת. אבל אני מתמודדת. לאט. לאט. בייבי סטפס. נו, אז קצת דובוני איכפת לי מקיאים בשבילכם גם.
1.
בא לי להתפרע
בעודי מחכה לך
ולקרוע המון תלושי מספרים
מהסטנד שבפינה
ואז כל הזמן תקראי לי
מספר 22 יהיה אני
ו23 גם
וכל התורות האלה
יהיו בשבילי
ועכשיו תורי
ועכשיו תורי גם
-------
2.
אני נחבאת אל הכלים
שלובה
מסתתרת מתחת לשמיכה
להדביק שעות שינה אבודות
שאנשים אחרים לקחו ממני
אני מתעוררת
מחפשת הוזה
ולרגע
תשלובת ריחות משכרת
פרחי אביב הגיע
שהיא אינה התשלובת שאני
בדרך כלל
תיעתעה בי לחשוב
שבעצם את כאן ממש
אפילו שממש עדיין לא
------------------
לפני 13 שנים. 25 בפברואר 2011 בשעה 5:35
