לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

היורדים- נפולת של נמושות

Non curo. Si metrum non habet, non est poema"a".

בתרגום חופשי- "לא איכפת לי, אם זה לא מתחרז, זה לא שיר"

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=697&msgid=80446552
לפני 19 שנים. 24 ביוני 2005 בשעה 17:50

אני נורא עייפה. אני חושבת שזה בגלל כל הזרמים האלה שעוברים לי בגוף כל היום. משגעים אותי, גורמים לי לאיבוד שיווי משקל. תקראו לזה חרמנות תקראו לזה חוסר שפיות זמנית. לא יודעת.
היום אכלתי באבו-גוש. לא בדיוק המסעדה הכי אינטימית לשבת בה, אבל איכשהו זה התאים. והיה טעים גם.
ביני לבין אחת מהשותפות שלי יש מתיחות מעצבנת. אני לא הכי מחבבת אותה בעולם והיות ונותר לנו רק איזה חודש וחצי לבלות ביחד, לא ממש מטריד אותי להתקין את המערכת בינינו או לעשות שהכל יהיה בסדר. פאק איט.
היום הבנתי שאני מוקפת באנשים שמחוברים נורא למשפחות שלהם. מושא אהבתי. השותפות שלי. למעשה, רוב החברים שלי. ופתאום קלטתי שעבר המון זמן מאז נכחתי בארוחת שישי כהלכה. נורא מטריד. נכנסתי לדירה והיא היתה רועמת באפילה שלה, בשקט. זה הלבד שכל כך יראתי מפניו. אני אכן יראה מפניו.
שיחה קצרה עם אבא. אנחנו לא מדברים כבר המון זמן. ואני כל כך רגילה לדבר עם אבא על הכל. כדאי מאוד שנבלה ביחד זמן איכות בשבוע הבא. אני נורא מתגעגעת. אני חושבת שהפכתי לאימא שלי שמעשנת באפילת הבית המדהים שהיא בנתה לעצמה, לבד. בחושך. כמו כל הפולניות הטובות...

ויש את אותה האחת שאני עדיין מאוהבת בה.
אני מרגישה שאני סוחטת ממנה רגעי אינטימיות. שזה לא הצורה שזה צריך להתרחש. לא ככה. וזה מעסיק אותי. היום חשבתי על איך זה יהיה אם נהיה סתם חברות. לא הצלחתי למקם את עצמי בסיטואציה שאנחנו קרובות ואני לא נוגעת בה. מגע כלשהו. זה לא חייב להיות מיני בהכרח. אני אוהבת להרגיש אותה. איך בדיוק מתרגמים את זה לאפלטוניות? אני הרי עושה את זה כשאנחנו בציבור, לא נוגעת זאת אומרת. אבל אפילו כשאנחנו במקום שאסור לנו להיות קרוב, אני מתבלבלת ולא שמה לב. אני שוב נכנסת למחשבות מיותרות. חבל.
היום חשבתי על שורה מתוך סיפור שהוא לא באמת סיפור אלא דמה של שיחה.

"אבל איך יכולת להתנהג כמו שהתנהגת, כשידעת עוד אז, שזה מה שהולך לקרות?"
"לא יכולתי אחרת".

אני חושבת שזה חץ של עופרת ולא זהב. מצחיק.
אני לא ממש מגדירה אותנו. ישבנו עם ידיד לארוחת צהרים והוא צחק וקרא לי "אישתה" ואני חושבת שעבר בי רעד של חלחלה.. תואר מפוקפק מאוד לשאתו בלקיחת כל הגורמים הנתונים בחשבון. אני לא חושבת שאי פעם הרגשתי כל כך רעועה, כל כך לא בטוחה במערכת יחסים. זה בכלל מוגדר כמערכת יחסים?
יש הסכמה הדדית על סקרנות הדדית, ורצון משותף לבלות ביחד. אבל שום דבר לא וודאי פה. הקרקע יכולה להתהפך. והיא התהפכה כבר כמה פעמים.
חברה טובה שלי נורא רוצה לדעת עם מי אני יוצאת. "מתראה" תיקנתי אותה. אמרתי לה שאם זה בכלל יהיה אקטואלי, היא תדע בעוד חודש מי זו.
זה בכלל יהיה אקטואלי?

איזה כיף אחותי התקשרה. אני כל כך שמחה שהיא התקשרה. לפעמים השיחות איתה יכולות להיות לבוא כל כך בזמן. הולכת עכשיו.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י