הנוף בסוואנה שלי

שיחה עם הפאטאלית שלי:

אני: את מנסה למכר אותי אלייך?

היא: אתה כבר מזמן מכור.

אני: וואללה...

סוף שיחה.

עידכנתי את הפרופיל שלי בסעיף חדשות: מצליח לנו כבר 10 חודשים.

למרות שאני סגור על ההגדרה, שמצליח לנו, איכשהו התאריך נפל על יום לא מוצלח בעיני.

מחר יום חדש.

חשוב להבהיר, שאני חווה עונג רב מהזוגיות שלנו.

תודה פייה יפיפיה שלי, שאת עושה לי את העולם מקסים וצבעוני.

מהפכות - נקודות מפנה שעיצבו את עולמנו.

נדון בשאלה, שאני נוהג לשאול מועמדים לעבודה. השאלה עוסקת גם בפרדוקס דומה ל פרדוקס אכילס והצב של זנון. 

הארנבת אומרת לצב: צב בוא אלי. הצב עונה לה: לא רוצה. בואי את אלי. אומרת הארנבת: אתה יודע מה, אני אבוא עד מחצית הדרך אליך ואז אתה תבוא מחצית הדרך אלי וכך נלך עד שניפגש. הצב מסכים והם מתחילים בפרוצדורה. השאלה שאני שואל היא: איפה הם יפגשו?

כמובן, שרוב המועמדים האומללים אומרים שהם אף פעם לא יפגשו. השלב השני של אימלול המועמד, אני אומר: אתה טועה. אבל עזוב לרגע את השאלה אם יפגשו, שהרי הם יפגשו. אבל איפה הם כמעט יפגשו?

נחסוך לכם את העינוי שבעיסוק בשאלה ששאלתי, שהרי זו לא מטרת הדיון. הרי ברור שבכל זוג צעדים, הארנבת הולכת פי שתיים מהצב. בצעד הראשון הארנבת הולכת 1/2 מהדרך והצב 1/4 מהדרך. בצעד השני הארנבת 1/8 והצב 1/16. יש יחס של 2 ל-1 ולכן הם יפגשו ב 2/3 הדרך.

נעבור לדיון בשאלה האם הם יפגשו.

בוא נניח שהמרחק ההתחלתי ביניהם הוא 1 ק"מ ומהירות ההליכה של הארנבת והצב היא 1 קמ"ש. בכל רגע נתון, רק אחד מהם הולך. מנקודת המבט הזו, ברור כשמש, ששניהם יפגשו אחרי בדיוק שעה אחת.

בואו ננסה להבחין, מה השגיאה שעשינו כשאמרנו: תמיד תישאר עוד מחצית מהמרחק ביניהם ולכן לעולם לא יפגשו. מתחוור לנו, שהיתה לנו שגיאה, שהרי הם יפגשו בדיוק לאחר שעה.

מה השגיאה? השגיאה היא שאנחנו עושים זום אינסופי על הזמן ועובדה זו גורמת לנו לשגיאה. אסור לעשות את זה על אינסוף איברים. ה"אינסוף" הזה, שטבעו לא ברור לנו הוא מה שהכשיל אותנו. בואו ננסה רגע להבין קצת את משמעות האינסוף הזה.

האינסוף הוא לא מספר, הוא מונח מתמטי פילוסופי. הוא לא מתנהג כמו מספר בכלל. למשל כמה זה אינסוף חלקי אינסוף? 1? לא נשמע הגיוני. למשל אם נחלק 2 כפול אינסוף באינסוף "רגיל", נשמע אולי, שהיינו אמורים לקבל 2. אבל זהו שלא. למה? כי אינסוף הוא לא מספר. הוא פשוט לא "מתנהג" כמו מספר.

כמה זמן בעצם לוקח לעשות את אינסוף הצעדים במקרה הארנבת והצב שלנו? בדיוק שעה אחת. כלומר הצלחנו לעשות אינסוף צעדים בשעה אחת. זה נכון, שעשינו אינסוף צעדים וזה נשמע, שזה בטח לקח משהו כמו אינסוף זמן. אבל זה לא נכון. זה לקח בדיוק שעה.

צירוף האינסוף צעדים וכמה זמן זה לקח גרם לנו בטעות לחשוב, שזה לוקח אינסוף זמן. הטעות קרתה כי בניתוח המונח אינסוף, עשינו זום "אינסופי" על הזמן, מה שאסור לעשות. התייחסנו לאינסוף כמספר ולא כמונח פילוסופי.

אני יכול להמשיך לדון בתופעות מעניינות של האינסוף, אבל זה מעבר למטרת הפוסט הזה.

אתן לכם עוד כמה דוגמאות מבלי להכנס לדיון מעמיק.

1. אומרים שקו ישר הוא מקרה פרטי של מעגל עם רדיוס אינסופי. אז בעצם "בצד אחד" של המעגל יש את האפס ובצד השני יש פלוס אינסוף ומינוס אינסוף, ששניהם זו בעצם אותה נקודה, שהיא אינסוף.

2. כמה זה למשל 0 לחלק ל- 0? אם נבחן מה קורה כשאנחנו מתקרבים במכנה לאפס, שבו אנחנו מחלקים, מהכיוון החיובי, כשבל פעם ניקח מספר יותר קטן נראה שאנחנו מתקרבים ל 1, אבל כשנתקרב מהכיוון השלילי, נקבל גם 1. חונכנו לחשוב שזה מקרה קלאסי של אי רציפות של הפונקציה. אז אולי בעצם 0 לחלק ל0 הם אחד אולי.

3. בעצם לאינסוף ולאפס יש הרבה תופעות דומות מדי ואכן טוענים בפילוסופיה של המתמטיקה, שגם האפס הוא לא מספר אלא מונח פילוסופי. הידעתם שהאפס הומצא רק במאה השנייה לפני הספירה? פיתגורס טען, שאפס ואחד הם בכלל לא מספרים. הם נראים לו חשודים מדי.

4. הרבה מתמטיקאים מסכימים עם פיתגורס, שגם אפס וגם אחד הם לא באמת מספרים. כמה מוזר זה, שכל המחשבים בעולמנו משתמשים רק באפס ואחד.

הצלחתם להנות מהדיון הזה? אני מקווה שכן.

אני מוצא את הפילוסופיה של המתמטיקה מרתקת ואתם?

ממחזר. לפוסט המקורי.

***

רוצה לדון פה, בכמה סאביות בעצם אני רוצה לקבל, לאחר מבחני קבלה קשים ביותר, בסופו של דבר.
אני אתחיל הפוך. נתחיל מסשנים, כי אני אוהב נורא. אני הייתי רוצה לעשות נגיד, 4 סשנים בשבוע. קיבלתי המלצות שהכי טוב לה לסאבית, הכלבה, הזונה הזו, מי שלא תהיינה, רק פעם בשבוע סשן. אחרת היא לא באה רעבה מספיק, מכל מיני סיבות שונות ומשונות, שזה לא המקום לעסוק בעניין זה. היות ואני רוצה 4 סשנים בשבוע, מתבקשת כמות נדרשת של 4 סאביות. נאה לכל הדעות.
אני גם מדמיין את עצמי נכנס עם ההרמון הזה למועדון, ו.......... טוב נו, זה גם נושא, שלא זה הזמן לעסוק בו. אני אמשיך עם הקו הזה ונראה למה נגיע פה.
אני גם הייתי מעוניין, לשוחח עם כל אחת מהרמון הסאביות שלי, לפחות פעם ביומיים שעה. אני מניח, שאני רוצה להקצות לעניין הזה של ההרמון שלי, מקסימום של שעתיים ביום. יש לי עוד דברים בחיים חוץ מהכלבות האלה. זה גם מסתדר, 4 סאביות, כל יום 2 משוחחות איתי, שעה כל אחת, מסתדר פיקס. אני מתחיל להשתכנע פה, ש-4 זה המספר שלי.
יש עניין נוסף, שמסתבר, שלסאביות נוטים להיות משברים בחייהן, ואלה לצערי, מנסיוני, די תכופים. בזמן משברים אלה, ברור שאותן סאביות פונות, לכתובת האולטימטיבית לפניות שכאלה, לאדונן. ומי אם לא אני, במקרה זה. מסתבר שהמשברים הללו, תופסים נפח זמן, לא מועט. ולכן, אני אצמצם מעט את כמות הסאביות, לכמות שתאפשר זמן חירום כזה, נגיד פעם ביומיים שעה. מה שמחייב אותי לצמצם באחת, את כמות החמודות הללו. אויש, דואב ליבי עקב תחושת ההחמצה, של אותה סאבית רביעית. אבל אין מה לעשות. נשארנו עם 3, וזה כנראה המספר שלי.
אבל רגע, אני מתחלף בכלל, נזכרתי פתאום, ואני רוצה גם סשנים בתור נשלט. חייבים לפנות מקום לדומית. ומסתבר, שגם אלה, לא עלינו, דורשות לשוחח עם הסאבים שלהן. אוףףףףףף. נו באמת. הנה הלכה עוד סאבית. נשארתי עם 2. וליבי כבר כולו חטטים חטטים, מעצם האובדן, והכאב המתלווה לו.
ובניגוד לטבע הגברי, העשוי ללא חת, מסתבר שהדומיות קורצו מחומר שונה לחלוטין, וגם הן, יש להן משברים, וגם הן, זקוקות לי, לסאב שלהן, שאהיה עבורן במשברים אלה. שהרי הן מרכז העולם בכלל, כך מסתבר. ומי אם לא אני אהיה שם עבורן. שיט, הנה הלכה עוד סאבית. אז מה נשארתי רק עם סאבית אחת בסוף מכל העניין הזה. וגם דומית בעצם, אבל היא לא שלי בכלל, אני שלה. אז זה לא נחשב בהרמון שלי.
בקיצור בנות, מצטער לומר לכן, למרות ההענות הגדולה והמרגשת, יש לי מקום בחיים, רק לסאבית אחת. למרות שבתחילת דיון זה, נראה היה שמצב הרמוני, הרבה יותר אופטימי, ומשובח בהרבה.
שלא תטעו, ותחשבו ולו לרגע, שאני מונוגמי, לא עלינו. פשוט אין לי זמן. מצטער. זמני הקצוב, מתוכנן בקפידה, ואיני מתכוון לסטות, ולו במאום מהתיכנון הקפדני, אותו כפיתי על עצמי, עקב היותי דום עוצמתי, ובעל הרמון, שמכבד את עצמו, ואת הרמונו.

לפני כמה ימים עברתי על פירוט חיובי האשראי שלי ולהפתעתי גיליתי נוכל שגונב לי כסף.

כתובת העסק היא בחולון. בפירוט האשראי יש מספר טלפון, אך הוא כמובן מנותק.

לדעתי לא הייתי בחולון כבר יותר מארבע שנים.

הגשתי בקשה לסירוב עסקה לחברת האשראי וזה בטיפול.

להלן האופן בו הנוכל פועל. תאריכים וסכומים בשקלים:

18/10 - 8.00

28/10 - 8.00

05/11 - 46.90

06/11 - 12.00

07/11 - 12.00

11/11 - 6.00

18/11 - 6.00

22/11 - 6.00

12/12 - 6.00

17/12 - 6.00

זה הרי לגמרי פלילי העניין הזה.

ממליץ לכם לעבור על פירוט חיובי האשראי שלכם.

עדכון חשוב אחרי כתיבת הפוסט:
ידידה הסבה את תשומת ליבי בחיפוש לפי שם העסק, שהכתובת של העסק הזה, היא ממש ליד היכן שאני עובד ואני אכן רכשתי שם מדי פעם יוגורט בהגיעי בבוקר לעבודה. אלך לשלם להם את הסכום של ביטול העסקה.
איזה קטע.

היה מלך אחד שהיה אוהב כל מיני דברים שיש בהם קסם, הפתעה ופנטזיה והיה מבטיח הרבה כסף למי שיצליח להרשים אותו. באו כל מיני קוסמים ולהטוטנים והיו זוכים אצלו מפעם לפעם במטבע זהב על שהצליחו לרתק אותו בלהטוטיהם.
יום אחד הגיע אליו איזה בן אדם ואמר שהוא מוכן להראות למלך דבר מיוחד במינו ותמורת הקסם הוא דורש חמישים מטבעות זהב.
- חמישים מטבעות זהב? סכום כל כך גדול, למה זה מגיע לך? שאל המלך.
- כי אני אראה לך את הקסם חמישים פעם וכל פעם תתפעל מחדש. טוב, המלך הסכים והבן אדם הוציא מכיסו קופסה ובה מחטים. הלך לעץ הקרוב נעץ בה מחט אחת והתרחק מהעץ מרחק של חמישים מטר בקירוב. – שים לב אדוני המלך אמר תוך שהוא שולף מחט אחת מהחבילה שבקופסה וזורק אותה לכיוון העץ וראה זה פלא, המחט עפה ונכנסה בדיוק לתוך קוף המחט הנעוצה בעץ. כל מי שחזה בקסם הזה לא האמין למראה עיניו והמלך עצמו היה מאוד מרוצה. – שים לב אדוני המלך, הנה המחט השניה. אמר האיש וזרק את המחט השנייה כשהוא מצליח להשחיל אף אותה אל קופה של המחט הנעוצה בעץ. כך לעיניהם המשתאות של המלך ופמלייתו הצליח האיש להשחיל חמישים מחטים ממרחק רב אל קופה של המחט הנעוצה בעץ.
- יפה אמר המלך, אכן מגיע לשלם לך חמישים מטבעות זהב אך ייחד עם זאת אני מצווה להלקותך גם בחמישים מכות.
- על מה ולמה אתה מצווה להלקותני, אדוני המלך זעק האיש. – על כך, השיב המלך, - על כך שאדם מוכשר כמוך מבזבז את כשרונו על שטויות

הודעה שקיבלתי בלינקדאין:
I have a Software development Manager position in Bangkok, Thailand. The client is willing to offer relocation assistance.
Would you be interested in something like this?
Thank you!
Shriram

נראית לי הזדמנות מעניינת ביותר. לגור בתאילנד. אבל למה בנגקוק למה? יש מצב קוסמוי, קופנגן?

אבל זו לא כזו בעיה. נכון?
 
 
 

ממוחזר.

פעם היה לי חבר שהיה לו מנגנון מאד פשוט אך יעיל של קבלת החלטות בכל מיני נושאים, על ידי שימוש פשטני במאזניים של ירקן. אלה של פעם עם שתי כפות מאזניים ומשקולות לאיזון. הוא נהג לומר, שים את כל הטוב על כף אחת, את כל הרע על הכף השנייה, אם הטוב מנצח סבבה, אם הרע מנצח סלאמאט. והיה מוסיף, למה לסבך דברים פשוטים. המנגנון הגאוני הזה נראה בהחלט מבטיח, והוא אכן כזה.

יש שקורה אצל אנשים, במיוחד כאלו שאני מגדיר אותם כאנשי טלסקופ החלל, שהם נוהגים להסתכל על החיים דרך עינית של טלסקופ חלל. בעינית הם רואים כוכב מרוחק, על כל המסך, ולעיתים נדמה להם, שאותו כוכב, הנמצא במרחק שלוש גלקסיות מאיתנו, הוא רוב היקום בכלל. אותם אלו, מתקשים להוציא את העין מהטלסקופ, לקבל פרופורציה ולהבחין שהכוכב הזה הוא בעצם רחוק ושולי, ביחס לכל הכוכבים הסמוכים לנו.

בכל האמור לעיל כוונתי היא להקבלה למערכת יחסים (לא רק), שבה מתבוננים במשהו לא רצוי שקרה, ועושים עליו זום אינסופי וחפירת עומק יסודית לעילא ולעילא, ומאבדים פרופורציה. עיין ערך "חפירה".

לסיכום, למרות העידן המתקדם שבו ניתן לרכוש טלסקופ חלל במחיר שווה לכל נפש, אני מציע לכם לחזור למאזני הירקן הישנים והטובים, תסתכלו על החיים דרך העיניים המופלאות האלה שקיבלנו ותעזבו אתכם מטלסקופים שעלולים לגרום לכם לאבד פרופורציה.

הדרך ללב היא ארוכה ומפותלת. לוקח זמן לגרום לך להאמין ממעמקי ליבך שאני נוגע בליבך ממקום הכי נקי ומחבק "באמת". אני שם מולי מטרה לעשות לך רק טוב ואת עכשיו יודעת את זה. בכל ליבך ומאודך.

ואת מהמקום הזה עושה כל שביכולתך לעשות לי הכי טוב שיש בעולם וגם אני יודע את זה, כבר מזה זמן.

זה כל כך מקסים המקום הזה, של נשמות שנוגעות ומתלפפות זו בזו בקירבה כזו, שזה גורם ללב שלי לשאוג בבית חזי. זה פשוט מקום אלוהי של קדושה.

קדוש קדוש קדוש.

אני רוצה להגיד לך וגם לשאר היקום, שאני מודה לכם, שהכרתי אותך.

תשעה חודשים ומצליח לנו, יותר ממה, שתיארתי לעצמי שאפשר.

הו מאמה מיה.