היחסים בין הגננת לביני הגיעו לכדי משבר. לא איזה גל קטנטן, אלא ממש בגדר צונאמי. הגננת כבר כחודש שלם, שכחה לגמרי מה זה להיות סאבית. ניסיתי בכל דרך שאני מכיר, להחזיר אותה לתלם, אבל ללא שום הצלחה. הערב, היתה לנו שיחה קשה, שבסיומה, קיבלתי את הסאבית שלי בחזרה.
אמרתי לה, שאסור לה ללכת למקום הזה, כי אני רוצה. היא צריכה לחשוב טוב, אם זה מה שהיא רוצה. שהרי אם לא, זה לא יחזיק באמת. אמרתי לה, שהיא צריכה לחשוב טוב מה היא רוצה. האם באמת היא רוצה להיות סאבית ? את התשובה הזו היא חייבת לעצמה. ואם התשובה תהייה עבורה שהיא לא רוצה להיות סאבית, אז זה לא יעזור שתנסה בכלל. זה לא יכול להצליח.
אני רוצה סאבית בתור בת זוג שלי. לא סתם סאבית, אלא סאבית מאד עוצמתית, עם הרבה מאד דומיות אצלה. זה לא פשוט לרצות כזה דבר בכלל בכלל. זה נדיר. אני אוהב את העוצמה שלה, את זה שהיא יכולה לקחת אותי, ולקרוע לי את הצורה. אני אוהב גם את היכולת שלה לעשות סוויץ, ולהיות חזרה הסאבית שלי. זו דרישה לא פשוטה בכלל בכלל, אפילו נשמעת על גבול האפשר בכלל. אבל ככה אני רוצה, וככה היא היתה, תשעה חדשים. נתנה לי בדיוק את מה שאני רוצה. כל כך שכך, שבפעם הראשונה בחיי, לא מעניין אותי לעשות סקס עם אף בחורה אחרת.
אמרתי לה, שאם אנחנו ניפרד, הלב שלי יקרע לגזרים. כל כך יקרע, שאדמם קשות. אבל אני כזה מין אדם, שכאשר אני מסתובב והולך, אני לא מסובב את הראש אחורה, גם לא כאשר הלב שלי מדמם. זה לא קשור בכלל אצלי. יש לי פעמון אזעקה כזה, שכאשר הוא מסמן לי יותר מדי פעמים, אני פשוט מסתובב והולך, לא מסובב את הראש לאחור.
אסור בכלל שבגלל זה, הגננת תחליט להיות סאבית שלי. זה בגדר מעשה רמייה בכלל. היא יכולה להחליט להיות סאבית שלי, רק מפני שהיא מאמינה לחלוטין, ושלמה עם זה. שזה מה שהיא רוצה. להגיד שזה מה שהיא רוצה, מבלי לדעת ממש שזה מתוכה, ולא קשור לכאב הפוטנציאלי, זה בגדר מעשה רמייה, קודם כל לעצמה, וגם כלפי.
לאחר שיחה ארוכה וכואבת, לאחר שיחת עומק עם השכנות הלסביות המקסימות שלנו בנושא, הגננת החליטה שהיא כן רוצה להיות הסאבית שלי, והפנימה את מה שהיה בחודש האחרון.
יש לנו אהבה, והיא תנצח.
עכשיו נעים לי נורא.
קוואבנגה.
לפני 17 שנים. 18 באוגוסט 2007 בשעה 22:35
