דיון מעניין התפתח פה. לשירשור על פוליגמיה.
תגובתי משמה.
יש כל מיני סוגים של פוליגמיה, שמגיעה לא בתבנית אחודה. לדעתי יש צורך להבדיל בין המקרים.
1. פוליגמיה, בואו נקרא לה, רבתי. כלומר יש מאסטר, ויש לו הרמון של כמה סאביות.
2. פוליגמיה, בה יש יחסי זוגיות ממש, בין המאסטר לסאבית, ואליהם מתווספות סאביות. ייתכן שלסשנים מזדמנים, ייתכן שלמסע משותף, אפילו של כמה חדשים.
***
למרות שתמיד יש אלמנט של תחרות בין הסאביות, ניתן לבנות מצב, שבו התככים והקינאה, יורדות בהיקפן באופן משמעותי.
לגבי מינון בתשומת לב של המאסטר, ברור שכל אחת מקבלת פחות. ממה שאני ראיתי, ברוב המקרים מסוג 1, למאסטר היה המון זמן חופשי, שהספיק לו, לתת תשומת לב מספיקה, לכל אחת מהן. טרם נתקלתי במאסטרים שמנהלים הרמון, מבלי פנאי גדול עצום ורב.
מקובל בקהילה, שסאבית פוגשת את המאסטר שלה, פעם ב-.... נגיד שבוע. זה אכן מחזק את הגעגוע, את הכמיהה, את השליטה, את ההתמסרות. מקובלת גם שיחה יומית, או משהו כזה.
הוצאתי פעם פוסט הומוריסטי, על חישוב הזמן הנדרש ממאסטר ביחסי שליטה, לכל סאבית שיש לו. בחישוב שלי, חישבתי שעה ביום לשיחה, ופעם בשבוע סשן, שזה ערב שלם.
בהומוריסטיות שאפיינה את הפוסט ההוא, חישבתי גם הקצאת זמן נוספת לטיפול במשברים. (שהרי ידוע, שלסאביות יש משברים). חישבתי לצורך כך, עוד שעתיים בשבוע לכל סאבית.
מבלי משאבי זמן בלתי נדלים כמעט, לא רואה איך ניתן ל"החזיק" הרמון של יותר משתי סאביות.
***
למרות כל האמור לעיל, אני פוליגמי מסוג 2, ומקיים יחסים עם סאביות, מעבר ליחסים שלי עם הגננת. אגב, גם היא, למרות שזה מוגבל לנשלטות, ובמקרים מיוחדים גם נשלטים.
עבורי, מפאת משאבי הזמן המדולדלים שלי, אני לא מתיימר, להיות בעל הרמון מפותח מדי. אני מקסימום מנהל יחסים כאלה עם עוד סאבית אחת.
יש לנו המון אהבה. כן כן, זה אפשרי.
אני רואה את הגננת שמה, בהרפתקאות הללו שלי. מתבונן היטב, ורגיש לתחושות שלה. כמו גם לתחושות של הסאבית הנוספת.
למותר לציין, שהכל גלוי ונראה. הכל על השולחן. בלי שום מעשי רמייה. לא כלפי הגננת, ולא כלפי הסאבית הנוספת.
זה אפשרי. זה אפילו טוב, לדעתי. זה מרענן, זה מזרים דם חדש. זה טוב לסאבית הנוספת, כי יש לה הרבה מה לקבל שמה, ולא רק ממני. זה טוב לגננת, וזה טוב גם עבורי.
***
אני מצטער לפגוע בסטרואוטיפ המוצק, שנבנה כאן אחרי מאות שנות ניצול ורמייה.
לכל אלו שהיו ביחסים כאלה, אני מפנה אליכן אצבע מאשימה, כן כן, אתן בחרתן ככה. קודם כל בחרתן את המאסטר שלכן, קחו אחריות גם על הבחירה הזו.
אתן בחרתן להעלים עיין, הכתובת היתה על הקיר, אתן פשוט סירבתן לקרוא אותה. כי היה לכן נוח, או מכל סיבה אחרת.
מפה, ללכת ולהכפיש את כל עולם הגברים השולטים, להאשים אותם בחוסר רגישות, או אפילו שקרנות וניצול, לא עלינו, זו הסקת מסקנות שגוייה וכמובן מטופשת.
***
פוליגמיה מאד נפוצה בבדסם.
אסיים בברכה, שיש פוליגמיות טובה, וזה יאמי לגמרי.
לפני 17 שנים. 15 בספטמבר 2007 בשעה 11:17