לאחר שיחות, לא קצרות, לא טריוואליות, החלטנו ללכת למסיבת פאם-דום, כשהגננת דומית, ואני סאב. דיברנו על זה, האם אלך על 4 קשור ברצועה, והחלטנו שלא. אני יכול לעשות את זה, אני לא בא ממקום של אגו. אבל אני חושב, וגם הגננת, שזה לא יעשה לנו טוב, לא הערב. אמרתי גם לגננת, שהרבה יותר קשה, להיות סאב בערב רגיל בדאנג'ן או בנו לימיט. היא הסכימה איתי.
בכל אופן, דאנג'ן, פאם-דום, היר ווי קאם. הגננת דומית, ואני סאב הערב.
הגננת אומרת לי, אני לא רוצה סתם, אני רוצה שנעשה משהו. שאלתי אותה מה ? היא אמרה, משהו. עניתי לה, מה שאת רוצה. אני סאב בכלל.
***
שיחה קצרה עם טיש המקסימה, בה ביקשה להבהיר, שאני בא בתור סאב, ושלא אזייף שמה. הבהרתי לה שכך יהיה. לא מתוך מקום של לא לעשות לה בלאגן, אלא מתוך כבוד אליה, שבאה ממקום נקי לבדסם, מתוך כבוד לערב הזה.
דאנג'ן, היר ווי קאם. הדומית שלי, הגננת, להערב, ואני הסאב שלה.
***
יש לי כבוד רב לעצמי מהמקום הזה. לא ממה שאנשים יחשבו עלי, אלא ממה שאני חושב שאנשים צריכים לחשוב עלי. יש הבדל עצום בין השניים. אני גאה ביכולת שלי לבוא בלי אגו, להיות סאב. אני חש כבוד לעצמי על זה.
טוב נו, עוד מעט אתחיל לחבק את עצמי ולמלמל מילים של רכות, הערצה ואהבה אל עצמי, וזה הרי ישעמם אתכם קוראיי למוות בערך. אז אפסיק פה.
החלטתי, אני סאב היום, וזהו.
***
אנחנו הולכים לעשות סשן קצרצר, כשהגננת דומית, לפני ארוחת ערב, עם המשפחה של הגננת, בה אחזור להיות דום, ומייד לאחריה, אחזור להיות סאב, לקראת השיא של הערב, במסיבת הפאם-דום.
***
המתחלפים הללו, עושים לי בלבלה בעיניים, משהו בדומה לצופים במשחק טניס.
איזה מקסים זה, לגמרי ממש בכלל.
לפני 17 שנים. 26 בספטמבר 2007 בשעה 17:16
