הנוף בסוואנה שלי

במסגרת שיטוטי בכלוב, קראתי אצל מישהו, שאמר שהוא לא מבין איך יכולים להיות מתחלפים בכלל. שזה לא נשמע לו הגיוני, שפעם אתה שולט, ופעם נשלט, שזה חייב להיות משחק, כי איך זה יכול להיות בכלל אותנטי הסוויץ הזה. האמת שנאמר לי הרבה פעמים מהרבה יודעי דבר, שהם לא מבינים את הקונספט ההתחלפותי הזה, שזה מוזר לאללה בעיניהם.

אצלי מגיל צעיר מאד היו פנטזיות שבהן אני נשלט, זה פשוט עושה לי את זה, מחרמן אותי לגמרי ממש, אני יכול לגמור במקום הזה, מבלי שנוגעים בי בכלל. המקום הזה שמישהי עושה בי כרצונה, שאני שלה שמה. זה לא קל לי ללכת שמה, צריך לקחת את זה ממני, בעוצמה, באגרסיביות, בכוח. עשיתי הרבה סשנים עם כל מיני שולטות, בתור נשלט. אני עושה שם כל מה שאומרים לי, אפילו, (חוץ ממדיקל), כמעט ואין לי גבולות. אבל בכל המקרים הללו, לא הרגשתי נשלט באמת. הייתי בשליטה מלאה בכל מה שעשו לי. אני לא פועל מאגו, ולכן סשנים לא משפילים אותי בכלל. גם השפלה כנושא לא מדברת אלי. מה שמדבר אלי, שנוגע בי, זה להרגיש חסר אונים, ושבאמת לוקחים אותי למקומות שקשים לי, ומראים לי שאני שלהן. רק הגננת הצליחה ממש לקחת אותי לשמה. לא רק שכך, אפילו הביאה אותי פעם אחת לסאב ספייס.

יש אקטים בדסמים בסשן שמהווים אקטים של שליטה. הם פשוט עושים את העבודה, מחוללים תחושת שליטה מצד אחד, והתמסרות והכנעה מהצד השני. מהצד של השליטה הנשית, למשל, השימוש בסטארפאון, מחולל עבורי שליטה באופן מאד חזק. הוא גורם לי להרגיש נשלט, גורם לדומית להרגיש את תחושת השליטה, לבעור. יש שם משהו, בהיפוך התפקידים הנורמטיבי, שהוא שם בשיאו. לא רק שכך, נקודת הג'י אצל הגבר היא בתחת, ולכן המקום הזה מגרה אותנו הגברים הכי שאפשר, כמובן שהגמירה משם, היא חזקה ביותר. הקטע הזה, שמישהי מזיינת אותי חזק, כשאני קשור על הבטן, חסר אונים, והיא עם סטראפאון, וואי וואי וואי. זה מטריף אותי. זה אמנם קשה לי, אבל אולי דווקא מעצם הקושי, שם אני מרגיש נשלט באמת. יש כמובן עוד אקטים חזקים של שליטה נשית, שלא נכנס אליהם עכשיו.

אני מאד אוהב לשלוט. זה ממלא אותי באנרגיות מוטרפות. זה לאו דווקא בסשן, בכלל בחיים. אני פשוט אוהב לשלוט, זה יותר נעים לי ככה. אני לא באמת יכול להיות נשלט ביחסים. מקסימום אני יכול להיות נשלט בסשן. היתה תקופה פעם עם הגננת, אחרי סדרת סשנים ארוכה בתור נשלט, שהרגשתי שאני יכול להיות סאב שלה, אבל ממש. אבל אני חושב, וגם היא, שזה לא יעשה לנו טוב ליחסים שלנו. כי אני יותר שולט מנשלט, כי היא אוהבת אותי ככה בפוזיציה הזאתי, ועוד סיבות רבות ומגוונות. אבל אין בכך כדי לומר שאני לא נהנה מהצד השני, נהפוך הוא, אני נהנה מאד. הייתי אומר אפילו, שהיחס בין הסשנים שאני שולט לנשלט, נוטה עם עדיפות מאד ברורה לכיוון שאני נשלט. אבל כשאני שולט, וואי וואי וואי, אני בוער שמה, ושולט מאד חזק, לוקח חזק, ואוהב את זה נורא. זה גורם לי לבעור ברמות לא יאומנו.

מה שלא מובן אצל הרבה מכירים שלי, זה איך אני יכול לאהוב את תחושת הנשלטות, ועוד עם מישהי שהיא סאבית שלי בכלל. זה פוגע בשליטה ביחסים בכלל. אז זהו, שזה לא גורם לי לחשוש, או אפילו להוריד אותי במשהו בתור שולט. אני שולט וזהו. אמנם אחרי סשנים שהגננת עושה לי בתור דומית, יש היפוך מסויים, והחלשות השליטה שלי, ותחושת שליטה אצלה, ואפילו התנהגות דומית שלה. אבל אני יודע טיק טק, להחזיר את הזונה למקום שלה, בלי בעיות בכלל. ואם אני כל כך נהנה גם מהצד הנשלט שלי, אז למה לא להנות מכל העולמות.

אמרתי פעם אמירה, שגררה הרבה אי הסכמות, שייתכן שהן נכונות בכלל. עדיין בתפיסתי, המקום שאדם בדסמי צריך לשאוף אליו, הוא איזון בין השליטה להתמסרות. יש בזה משהו בריא בעיני. הרבה טוענים נגד, שהם יכולים לקבל את הצד השני, בעבודה למשל. יש במה שהם טוענים משהו נכון. שבעבודה לדוגמא, הם שולטים עוצמתיים, ובמיטה הם רוצים להשלט, ולהרגיש שהם משחררים את כל האחריות למה שקורה להם. אני יכול להתחבר לקונספט זה. אבל לקונספט שמישהו רק שולט, כל הזמן, או להפך, קשה לי יותר להתחבר. אני לכשעצמי, משתדל לשפר את האיזון שלי, ולהגיע למקום הכי קרוב לאמצע שאני יכול. אני אוהב בדסם, ולכן אני לגמרי לא מעוניין להיות באמצע בכל רגע נתון, בכלל לא. אני אוהב בכל רגע שהוא להיות באחד מהצדדים באופן מובהק. אבל בכל פעם מצד אחר. אני מאד אוהב לעשות סשנים בתור נשלט, אולי כי בשאר החיים שלי, אני כל הזמן שולט, ולגמרי ממש.

יש לי אתגר שהצבתי לעצמי, וזה לבוא למועדון כשהגננת דומית ואני הסאב שלה. הזונה אמרה לי על זה, שהיא רוצה ללכת לא סתם ככה, היא רוצה לעשות משהו שימחיש את השליטה. יש לי שם קצת קשיים עם האגו שלי, אבל יש לי כוונה מלאה לנצח אותם. בקרוב נעשה את זה, דווקא בגלל שזה קשה לי, בגלל שאני חושב שזה מקום בריא יותר, להיות יכול לעשות את זה.

אלה היו שישים שניות על התחלפות, אצלי.