הגשם הסתער על היישוב שלנו, וכנראה לא רק. מטח גשם לא מבוטל, אך די קצר.
במושב, גשם זה משהו שצריך להערך אליו. להכניס דברים שהיו מונחים בגינה, לסדר את ניקוז המים בגינה ובכלל. הגשם הזה, למרות שהיה צפוי זה מכבר, תפס אותנו לא ערוכים, ומתרוצצים לאסוף דברים מהגינה ולהכניס אותם למחסה.
תוך כדי שאני מתרוצץ שמעתי קולות נגינה, צהלות שמחה, שירה וחגיגות של החקלאים השכנים לכבוד הגשם שבא, גשם ברכה. כמה שונה הגישה בהתייחסות למזג האוויר בין העיר לכפר. פה בכפר זה חלק כל כך יותר משמעותי בחיים. להיות מחוברים לטבע. הם הרבה יותר ממני כמובן, זה מקסים בעיני.
גשם ברכה, ריח של גשם, של שדות. הילדים בבית, אפילו גננת יש לנו. קנינו במבצע שתי חבילות, אחת לכל ילד, של 1000 חלקים כל אחת, של Cobi, שהם מתאימים גם לקוביות של לגו. הילדים והגננת יושבים ובונים להם יצירות פאר. את הקמין עדיין מוגזם משהו להדליק, כי בכלל לא קר.
סבא חורף הגיע, ונעים לי נורא.
לפני 17 שנים. 9 בנובמבר 2007 בשעה 14:51
