הנוף בסוואנה שלי

החתול החדש שקיבלנו נקרא קטנצ'יק. הכינוי הזה היה תפוס אצלנו במשפחה לקטן שלי, מה שגרם שגם החתול וגם הבן שלי היו באים כשהייתי קורא להם {עלאק באים}. הבינוני שהבחין בבעייה יזם והעלה הצעה יצירתית לשדרג לכולם את הכינויים. החתול ימשיך להקרא קטנצ'יק, הקטן יכונה בינוניצ'יק, והוא הבינוני ישודרג לגדולצ'יק. את הבן הגדול שלי נשדרג לענקצ'יק, ואותי.... נשדרג ל-דב-דב-צ'יק. לאור התקדמות הגיל המהירה של כולם פה במשפחה, {ולא רק אצלנו במשפחה}, לא יחלוף זמן רב ולבטח ינסו לשדרג אותי לסבא-צ'יק. מה שמלחיץ מעט, זו העובדה שגם זה כנראה עתיד להגיע במהרה.

***

רגע... שנייה... מה נהייה פה בכלל ? הרי הייתי בן עשרים רק אתמול בבוקר.
איך שהזמן רץ.

ואתה.... כן אתה שמה... וגם את שמה... כן כן את... אל תסתכלו עלי באופן כזה... אני יותר צעיר משניכם בהרבה. אפילו יש לי חברה, כוסית על, שמתחרטת טיפה שהכירה אותי קודם, ולא את הבן הגדול שלי, שבערך בגילה.
אשמאי זקן.

צצצ....
אמרתי לכם שאני צעיר, הבנתם ?

***

אפילו יוסי גמזו כתב עלי {נארקיסיסט כבר אמרתי ?}:
אם שפת הים עוד רגילה לסנדליך,
אם לפעמים אתה יוצא עוד מכליך,
אם טיפ טיפת חוצפה מן הנשמה שלך לא פגה
ואם עוד בינתיים לא קראו לך להג"א...

זה סימן שאתה צעיר
כמו יום אביב בהיר,
כמו יום אביב בהיר
סימן שאתה צעיר!

***
אתם הבנתם את זה ? אני צעיר וזהו זה.